עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ'"

{{תניא}}
'''אגרת הקודש כ' - איהו וחיוהי'''

==מבוא לפרק==
אגרת זו מוסיפה חיות נפלאה במצוות הצדקה (בפרט, ובמצוות מעשיות בכלל), ע"י שמגלה יסוד חדש בחסידות, שטרם הוסבר בתניא:{{ש}}

* '''[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|בתניא]] הוסבר''' שע"י מצוות מעשיות ממלאים את תכלית הבריאה, אך המעלה שהתבארה שם היא רק מצד '''הקיום''' (מצד האדם המקיים) '''ולא''' מצד החפצים הגשמיים המשמשים לקיום המצווה.
* '''אגרת זו מוסיפה''' שגם בדברים הגשמיים עצמם יש מעלה נפלאה: שדוקא התהוותם היא מהקדוש ברוך הוא עצמו (ולא מהאורות והגילויים מהם מתהווים הענינים הרוחניים).

אגרת זו כתב [[אדמו"ר הזקן]] "בימים שלפני הסתלקותו"{{הערה|כפי שכותב הצ"צ בדרך מצוותך קע א.}}, וגילה בה יסוד חדש בחסידות: "מספר מילות הנשמה השמימיות מהותו ועצמותו שמציאותו מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מ[[אין ואפס]] המוחלט ממש פתחו אצל החסידים מעיינות חדשים של חיות בקיום מצוות מעשיות"{{הערה|שיחת הרבי הריי"ץ אחש"פ תרצ"ד.}}.

==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ'}}}}

==סיכום כללי==
לאחר הקדמה קצרה שבריאת יש מאין אפשרית דוקא ע"י כח האין סוף מסביר:
:א. ידוע הכלל ש"נעוץ תחילתן בסופן". ולכן דווקא בספירת המלכות (שהיא הספירה הנמוכה ביותר) מתגלה אור הכתר, ולכן רק בכוחה לברוא יש מאין (רק ממנה מתחילה מציאות של נבראים).
:ב. וכוחו של אור האין סוף לא נעצר במלכות ואפילו לא בספירות דבי"ע, ואדרבה: דוקא ביסוד העפר (היסוד הנמוך שבעולם הנמוך) מתגלה כח האין סוף בתמידות בלי הפסק להצמיח יש (צמחים גשמיים) מאין (מ[[כח הצומח]] הרוחני).

==סיכום מפורט==
מאחר ואגרת זו ארוכה (ומהעניינים העמוקים שבחסידות), מובא כאן סיכום מפורט קצת יותר{{הערה|באופן חריג, בשונה מכל שאר הסיכומים בפרקים הקודמים והבאים.}}, המתאים [[שיעורים יומיים#תניא|לשיעור היומי]] בתניא כפי שחולק ע"י אדמו"ר הריי"ץ{{הערה|בשנה פשוטה.}}{{ש}}

'''ד' תשרי'''{{ש}}
א. מקדים שבריאת יש מאין היא דוקא ע"י ה"כלים" (ולא ה"אורות").

ב. ומבאר מהי השתלשלות (עילה ועלול).

{{ש}}

'''ה' תשרי'''{{ש}}
מבאר מהי בריאה (יש מאין), וההבדלים בינה ל"השתלשלות".

{{ש}}

'''ו' תשרי'''{{ש}}
מבאר היכן מתחילה מציאות הנבראים (נבראים ממש באורות וכלים דבי"ע, אך בחינות מסויימת של "יש" קיימות אפילו באצילות).

{{ש}}

'''ז' תשרי'''{{ש}}
נשמות המלאכים (והדומה להם) הם מעין "סוג" שלישי: מצד אחד אין הם נבראים (אלא אלוקות ממש) - מצד שני אין בכוחם לברוא יש מאין (כי לא מאיר בהם אור אין סוף).

{{ש}}

'''ח' תשרי'''{{ש}}
היות והקב"ה ברא את העולם באופן של "נעוץ תחילתן בסופן", מתגלה אור אין סוף דווקא במלכות (ועל שם זה נקראת "עלמא דאתגליא"):{{ש}}
א. דוקא בה מתגלה כוח אור האין סוף לברוא נבראים.

ב. רק על ידה מתגלה אלוקות בעולמות (ע"י לידת נשמות, שמהותן אלוקות).

{{ש}}

'''ט' תשרי'''{{ש}}
ומאחר ו"נעוץ תחלתן בסופן" מובן שהעיקר הם המצוות ולא התורה (אע"פ שבחיצוניותה נעלית התורה מהמצוות).

{{ש}}

'''י' תשרי'''{{ש}}
כח האין סוף לא נעצר במלכות דאצילות אלא יורד לספירות דבי"ע, ונותן גם להן הכח לבריאת יש מאין:{{ש}}
א. הארת הקו (המלובשת בכלים דמלכות דאצילות) נעשית נשמה לספירות דבי"ע.

ב. הקו עצמו (המלובש בא"ק) מאיר גם לרוח ונפש ואפילו לכלים (דספירות דבי"ע).

ג. ועיקר, אור א"ס (המאיר לקו), הוא הנותן לאור הקו את הכח לברוא יש מאין.

{{ש}}

'''י"א תשרי'''{{ש}}
עד כאן התבאר שהספירות יכולות לברוא יש מאין. אבל בריאה תמידית יש רק באדמה (שם מסתיימת הארת אור הקו, ושם מאיר בגילוי האור הסובב), ע"י [[כח הצומח]] (הרוחני) המוציא בלי הפסק "יש מאין" עשבים ואילנות (גשמיים).

וכמו שצמחים נטועים משובחים מאד מאד מ"סתם" צמחים, כך היא מעלת המצוות על "סתם" גשמיות.

{{ש}}

'''י"ב תשרי'''{{ש}}
ואחרי כל הדברים והאמת האלה, דעת לנבון: נקל להבין (על ידי כל הנ"ל) גודל מעלת המצוות מעשיות, אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי.

==מושגים יסודיים==
*[[נעוץ תחילתן בסופן]]
*[[יש מאין]]
*[[השתלשלות]]
*[[אורות וכלים]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://abc770.org/article_node_4780/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.

{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף י"ט|פרק י"ט]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף כ"א|פרק כ"א]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*