עריכת הדף "אברהם יהושע קוראטין"

{{אין תמונה}}
ר' '''אברהם יהושע קוראטין''' ([[תרע"א]] - [[תש"ג]]) היה בוגר [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]], בעל כשרון למדן ושקדן, בנו בכורו של ה[[משפיע]] הנודע ר' [[משולם ידידיה קוראטין|שילם קוראטין]], שעקבותיו נעלמו במהלך [[מלחמת העולם השניה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"א]] כבן בכור לאביו ה[[משפיע]] הנודע ר' [[משולם ידידיה קוראטין]] החוזר הראשי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ומגדולי המשפיעים ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].

בשעת ה[[ברית מילה|ברית]], נקרא בשם יהושע על שם סבו מצד אביו ובשם אברהם על שם סבא רבא שלו מצד אמו, המשפיע הנודע ר' [[אברהם לנדא|אברהמק'ע ז'עבינער]] מזעמבין.

את שנות ילדותו המוקדמות עשה בליובאוויטש, שם כיהן אביו כמשפיע בישיבת תומכי תמימים, ובהיותו בגיל 8 בלבד, התייתם מאביו שנפטר ממחלת ריאות חריפה, בשבת פרשת שופטים, ה' אלול תרע"ט, והוא בגיל 34 שנים בלבד.

לאחר פטירת אביו, גדל אצל סבו (אב אמו), הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] רבה של [[ז'עמבין]] שלקח את הנכדים תחת חסותו ודאג במסירות נפש שבשום אופן לא ילכו נכדיו לשקאלע. בעקבות כך החרימו השלטונות את ביתו, ובסופו של דבר בשנת תר"צ, ע"י עלילה שטפלו עליו השלטונות, גורש ר' מענדל מז'עמבין ועבר להתגורר עם משפחתו בעיר סנאווסק.

אברהם יהושע למד בסניפים השונים של תומכי תמימים בשנות הרדיפה הקשות ביותר בנעוועל, בפולוצק, בחזרה לנעוועול, ומשם לחרקוב ולאחר מכן ל[[יקטרינוסלב]], שם נותר ללמוד עד שלהי חורף [[תרצ"א]].

בדו"חות שהשתמרו ונמצאים בידינו, יש תיעוד מהתקופה המאוחרת יותר כשהוא כבר היה מהבחורים המבוגרים שישב ולמד לעצמו בעיר סנאווסק, ובדו"ח הוא מתואר כ"בעל כשרון, למדן ושקדן, ירא שמים"{{הערה|ר' שילם, עמוד 55.}}. בקיץ של שנת תרצ"ד, למד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים מלחובקה]].

באחד ממכתביו הוא מעיד על עצמו שהוכרח לעבור נסיונות שונים שגרמו לו לפחדים מיוחדים, ועם זאת הצליח להשיג ידיעה הגונה בגמרא ובחסידות, אך הנסיונות שעבר החלישו את בריאותו ובעיקר בנוגע ללב.

בשל בריאותו [[אדמו"ר הריי"צ]] יעץ לו להגיש בקשת אשרת יציאה מברית המועצות, אך הדבר לא יצא אל הפועל. כמו כן אדמו"ר הריי"צ ביקש ממנו שישגר אליו את ההנחות שרשם אביו כ'[[חוזר]]' של אדמו"ר הרש"ב שהיו שמורים תחת ידו, אך לא ידוע לנו אם אכן הצליח לשלוח.

בשנת [[ה'ת"ש]] התחתן עם רעייתו געניא (פסיה), בתו של הרב [[מנחם מענדל גולומבוביץ']] מ[[לנינגרד]].

כשנה בלבד לאחר נישואיו, עם הצטרפותה של ברית המועצות למדינות שלחמו נגד גרמניה הנאצית ב[[מלחמת העולם השניה]] גויס לשירות בצבא האדום ונשלח ללחום בחזית, משם לא חזר.

המכתב האחרון שקיבלה ממנו המשפחה היה בחורף של שנת [[תש"ב]], ורק לאחר סיום המלחמה בשנת [[תש"ה]] קיבלה המשפחה ידיעה שהוא נמנה בין החיילים הנעדרים, ורעייתו נותרה עגונה לאחר שלא נמצא כל עד שיכל להעיד על פטירתו בקרב.

רעייתו נותרה בלנינגרד לצד אביה, ובהמשך עלתה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] עד לפטירתה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קוראטין, אברהם יהושע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:משפחת קוראטין]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]