עריכת הדף "
משתמש:חב"דד/פורים במדרש
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== תענית אסתר == '''"ותאמר אסתר... לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי... גם אני ונערותי אצום כן" (מגילת אסתר, ד, טו-טז)''' אסתר הבינה היטב את הסכנה המוחשית העומדת בפני העם היהודי. כן, בשמחה היא תסכן את חייה למענם. אך איזה מצב ביש! אפילו אם המלך יקבל את בקשתה, הפקודות נושאות את חותם המלך ולא ניתן לבטל אותם! אפילו המלך עצמו לא יכול לבטל אותם! איזה סיכוי קלוש יש לנסיון העלוב שלה להצליח! למרות זאת, ידעה אסתר, מרדכי צודק. לא היתה כל אלטרנטיבה, והיא לא תאכזב את אחיה בעת צרה. אך לאסתר היתה בקשה אחת למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לילה ויום, וגם אני ונערותי אצום כן, ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת. וכאשר אבדתי – אבדתי"... קשה היה למרדכי למלאות את בקשתה של אסתר, מכיוון שהצום יחול בעיצומו של חג הפסח. אך גורלו של העם היהודי היה מוטל על כף המאזניים, ומרדכי מיהר להכריז על הצום. כל היהודים שחיו במדינות המלך אחשורוש קיבלו על עצמם את הצום. בינתיים, בכל מקום שגזירת המן התפרסמה, החלו היהודים בבכי ומספד, כשרבים מהם לובשים שק ואפר. כך רוח תשובה אמיתית פשוטה בקהילות היהודיות בכל רחבי הממלכה. בשושן עצמה, קיבץ מרדכי סביבו ילדים מכל בתי הספר היהודיים. כשהם לבושים שק ואפר כאבלים, הרימו הילדים את קולם הזך בבכי ובתפילה לבורא עולם יום ולילה. כשראה ה' את תפילתם של הילדים התמימים, ושמע את תפילתם שוברת הלבבות, התמלא רחמים. "למענכם אציל את עמי" הוא אמר. המן ששמע על מעשי מרדכי, מיהר אל המקום בו ישב מרדכי. הוא מצא אותו יושב עם 24 אלף ילדים, כשהם מתפללים לבורא העולם עם דמעות בעיניהם. לבו האכזרי של המן לא התרכך. "לשווא תתפללו לאלוקיכם" לגלג עליהם המן. "מאום לא יוכל להציל אתכם מידי"! הוא ציוה לאנשיו להקיף את הילדים בשלשלאות של ברזל ולהעמיד עליהם שומרים. "הם יומתו ראשונים" אמר. האמהות הזדרזו בלב שבור לספק מזון ומים לילדיהם המתענים. אך הילדים האמיצים סירבו לבקשות אמותיהם להפסיק את הצום. "עם מרדכי נשאר, עד אשר יפרידו אותנו בכוח הזרוע" הכריזו. באותו הרגע, 12 אלף כהנים, כשכל אחד מהם אוחז ספר תורה בידו האחת ושופר בידו השניה, הרימו את קולם בתפילה ובקשה לפני הכל-יכול: "אלוקי ישראל" הם קראו – "אם ייכחד העם היהודי, מי ילמד את תורתך? מי ישבח לשמך הגדול? עננו, ה', עננו"! ואז, כל אחד תקע בשופר שבידו. קול השופר התערב בקול תחינת הילדים, ובקע רקיעים...
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף משתמש
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף