עריכת הדף "מצוות ביכורים" (פסקה)

==הלכותיה==
דעת [[רבי שמעון]] היא שלא די בקריאת שם הביכורים בעוד הפירות על העץ, אלא ש"חוזר וקורא אותם [[ביכורים]] מאחר שיתלשו מן הקרקע" ([[ביכורים]] רפ"ג). וההסברה בזה מבאר הרבי: לפי שכל זמן שהפירות מחוברים עדיין לאילן ולקרקע השדה, אינם נקראים בשם "פירות", אלא "שדה" (כל אשר בשדה), ולכן ס"ל לר"ש שעדיין אי אפשר לקדש אותם לשם ביכורים. דוגמת [[מעיין]] שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין, עדיין אינם מציאות של מים, כי אם מציאות של מעיין, שמורכב מחלקים מסויימים שמהם יכולה להיות אחר כך מציאות של מים.
ולכן מי מעיין שנפסקו ממקום חיבורן, ושוב אינם זוחלין, אלא נקווים ועומדים - פשיטא לכל הדעות שמטהרים באשבורן. אבל כאשר המים נמצאים בתוך המעיין - יש קס"ד בתוספות{{הערה|ד"ה שמא - בכורות נה, ב. וראה [[אגרות-קודש]] להרבי, חלק י"ב ע' שמ.}}שמטהרים דוקא בזוחלין ולא באשבורן.

מי שיש לו שני אילנות מביא ואינו קורא, מי שיש לו שלשה אילנות מביא וקורא (בספר [[נועם אלימלך]] לרבי [[אלימלך מליז'נסק]]{{הערה|פרשת כי תבא}} מפרש כי הכוונה על פי פנימיות התורה היא כי ישנם שלשה דרגות בעבודת ה' המשולים כנגד [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נה"י]], ומצות ביכורים מיוחדת למי שזכה לכל שלשת הדרגות דהיינו לעבוד את ה' בפנימיות).