עריכת הדף "יש מאין" (פסקה)

===כפי ששם הוי' מאיר בשם אלוקים===
זהו הגילוי שבבית המקדש הראשון והשני (ובפרט בקודש הקודשים). כאשר הבריאה נעשית משם הוי' '''בדרך ממילא''' אזי מתייחד שם אלוקים בהוי'{{הערה|יחודא תתאה.}} ולכן מרגישים הנבראים (לא את מציאותם העצמית אלא) שמקורם אלוקות. והטעם לזה{{הערה|ד"ה וידעת מוסקבה תרנ"ז.}} הוא, כי באופן זה  הצמצום (שם אלוקים) הוא בשביל הגילוי. ובעומק יותר - מכיוון שאין עצם מסתיר על עצם הצמצום '''לא יכול''' להעלים, וכל עניינו (של הצמצום) אינו אלא לגלות את העצם במקום נמוך{{הערה|והמשל לזה הוא מרב המסביר לתלמיד ע"י משל. שהמשל מצד עצמו הוא צמצום השכל, אלא שהרב רואה גם בהמשל את כל עומק השכל, ולגביו אין המשל מסתיר כלל.}}.

זהו (בכללות) הגילוי שמאיר בבית המקדש הראשון והשני{{הערה|בפרטות: בבית המקדש הראשון הוא "אור ישר" הנמשך ע"י עבודת הצדיקים, ובבית המקדש השני "אור חוזר" הנמשך ע"י  בעלי התשובה.}}, ובפרט בקודש הקודשים – "מקום ארון אינו מן המידה". מצד אחד ישנה בקודש הקודשים הגבלה והתחלקות{{הערה|הבאה משם אלקים.}} של "עשרים אמה"{{הערה|וכן מזרח ומערב, צפון ודרום}}, אך מצד שני מתגלה ומורגש שם שמציאות המקום בטלה לאלוקות שלמעלה מגדרי מקום{{הערה|היינו, שם אלוקים אינו מעלים על שם הוי', ומורגש בנבראים שמקורם באלוקות.}}.