עריכת הדף "חב"דפדיה:לשון" (פסקה)

===שימוש באוגד – הוא, הנו===
בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington '''is''' the capital of the USA" – "וושינגטון '''היא''' בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is".

האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'.

הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה:
* {{X}} '''במקום''': "[[באתי לגני]] '''היווה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]"
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]".

* {{X}} '''במקום''': "ספירת הכתר '''מהווה''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "ספירת הכתר '''היא''' ממוצע בין המאציל לנאצלים".

המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}}
* {{X}} '''לא תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הנו''' אחד מסימניו של מלך המשיח.
* {{V}} '''תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הוא''' אחד מסימניו של מלך המשיח.