עריכת הדף "הסתלקות אדמו"ר האמצעי" (פסקה)

===מעלת הסתלקותו בדומה לרשב"י===
חתנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר שלא היתה הסתלקות כזו מאז [[הסתלקות רשב"י]], שעליו מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר]]{{הערה|אדרא זוטא (זוהר חלק ג רצו, ב).}} שהסתלק באמירת תורה על הפסוק "כי שם ציוה ה' את הברכה חיים", ולא הספיק לומר "חיים" עד שהסתלק.

[[הרבי]] מבאר את הקשר שבין אדמו"ר האמצעי ל[[רשב"י]], על פי המבואר בחסידות{{הערה|סידור עם דא"ח שער הל"ג בעומר דש, ג ואילך.}} שהסתלקות רשב"י [[ל"ג בעומר]] מרומזת בפסוק{{הערה|ויצא לא, נב (פרשת ויצא נקראת בסמיכות ליום הילולת אדמו"ר האמצעי, ט' כסלו, וגם בכך רמז לקשר בין הדברים (לקוטי שיחות שבהערה הבאה)).}} "עד ה'''גל''' הזה" - הגל והמחיצה שהקימו [[יעקב אבינו]] ו[[לבן הארמי]], המסמלת שאסור להם לעבור את הגבול ביניהם לרעה, אלא לצרכי שלום. מכאן רמז למחיצה בין שני חלקי התורה - [[תורת הנגלה]] הגלויה, ו[[פנימיות התורה]] הנסתרת - שהמחיצה נדרשת רק כאשר גילוי פנימיות התורה יהיה "לרעה", אך במקרים מסויימים הוא נצרך וראוי; וזה היה תפקידו של רשב"י שגילה סודות התורה. מכאן הקשר לאדמו"ר האמצעי, שגילה את פנימיות התורה בהרחבה אפילו ביחס לאביו, [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה', שיחת ט' כסלו.}}.

הרבי מבאר גם שהפסוק "כי עמך מקור חיים" אותו ביאר אדמו"ר האמצעי בהסתלקותו, מדבר על בחינה כזו שביחס אליה גם מקור החיים של כל העולמות הוא טפל ובטל. לדרגה זו הגיע אדמו"ר האמצעי בהסתלקותו, בדומה לרשב"י שהעיד בהסתלקותו כי "בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא"{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק א', ע' תקט.}}.