עריכת הדף "שמיני עצרת" (פסקה)

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מבואר{{הערה|לקו"ת דרושים לשמע"צ פו, ג. וראה גם לקו"ת דרושים לסוכות עח, סע"ג וריש ע"ד. שם עט, ג. פא, ג.}} ששמיני עצרת הוא מלשון קליטה (עצרת מלשון קליטה{{הערה|לקו"ת דרושים לשמע"צ פה, ג. שם פח, ד. צא, א. סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסג, ג. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ס"ע שצ. וש"נ. אוה"ת סוכות שם. שם (הוספות) ס"ע א'תתקמו. ובכ"מ.}}) של כל העניינים של חודש תשרי, החל מעניין של "תמליכוני עליכם" שבראש השנה.

שמיני עצרת (שמיני מלשון שומן{{הערה|אוה"ת שמע"צ ע' א'תתיז; סד"ה ביום השמיני עצרת עדר"ת (המשך תער"ב ח"א ע' תלה); סד"ה ביום השמיני שלח תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' מה), ועוד – בשם הה"מ – דשמיני הוא ל' שמן. ובסד"ה ביום השמיני עצרת תרצ"ד (תשי"א) (סה"מ ה'תשי"א ע' 60), תש"ב (סה"מ ה'תש"ב ס"ע 35), תש"ג (סה"מ ה'תש"ג ע' 53) הוא כבפנים. וראה גם אוה"ת שם ריש ע' א'תתיח.}}) הוא התמצית וה"עסענץ"{{הערה|ראה אוה"ת בלק ע' תתקכו: אַסענצייע, כן אמר אדמ"ו נ"ע על בחי' שמיני עצרת.}} של כל הענינים דחודש תשרי{{הערה|ראה ד"ה ביום השמיני שלח תקס"ג (סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקנו), תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' לט), תרצ"ג (סה"מ קונטרסים ח"א רנד, א). ועוד.}}, ובו נקלטים (עצרת מלשון קליטה) כל ענינים אלו. ועל ידי זה נמשכים (כל הענינים דחודש תשרי) על כל השנה, כמ"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב"קיצור מתורה ע"פ ביום השמיני שילח וגו' .. תקס"ג" – אוה"ת שמע"צ ס"ע א'תתיח. וראה רד"ה זה תקס"ג שם.}} ש"בו (בשמיני עצרת) מקבלים כל ישראל שפע הנהגתם בתורתם ועבודתם כל השנה".

בשמיני עצרת מקבל כל יהודי נתינת כח על כל השנה, שבענייני העולם, שמצד עצמם הם חול, הוא יוכל להחדיר בהם קדושה ולעשות מהם [[דירה בתחתונים]]{{הערה|ד"ה ביום השמיני ספה"מ מלוקט ב'.}}.