עריכת הדף "ראש השנה" (פסקה)

===אמירת תהילים===
[[אמירת תהילים]] במשך ימי ראש השנה מתחילה מאחרי [[תפילת מנחה]] של [[ערב ראש השנה]], ועד מוצאי החג - החל אצל [[אדמו"ר הזקן]], עוד כשהיה בימי נערותו, ואותה למד מאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| רבי ברוך]]. מנהג זה ראה גם אצל מורו ורבו, הרב [[המגיד ממזריטש]]. בסדר זה הדריך אדמו"ר הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו כל רבותינו נשיאנו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמוד 1}}.

הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהילים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהילים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהילים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}

רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהילים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר [[תהלים]]!" וכן עשו{{הערה|[[אגרות קודש]] [[הרבי]], ג, עמ' תסח. [[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}.