עריכת הדף "קריעת ים סוף" (פסקה)

===בעבודת ה'===
[[הרבי]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ג' עמוד 876.}} שד' הכתות מסמלים ד' דרגות ב[[עבודת ה']]: ישנם כאלה שרוצים ליפול לים - ה[[תורה]] והקדושה, ולא להתעסק עם עניני [[עוה"ז|העולם הזה]]. ישנם כאלה שמוכנים לשוב מצרימה – ולפעול בעולם, אך הנצחון מול העולם נחשב בעיניהם כעבודת פרך מייאשת. וישנם כאלה שנלחמים עם מצרים – מתוך ידיעה שכח הקדושה גוברת על העולם. והאופן הטוב ביותר הוא אלה שמתפללים – הם אינם נלחמים ומשתמשים בכשרונותיהם, אלא תולים הכל בה' ובעזרתו.

בהזדמנות אחרת מבאר [[הרבי]]{{הערה|הדרן על מסכתות בוני"ך [[ה'תנש"א]] – ספר השיחות עמוד 840.}}, שד' הכתות בהם התחלקו בני ישראל בדרכם לקבל את התורה, הם ארבעה דרכים בעם ישראל, להפך את המנגד ל[[קדושה]], ועל ידי כך להביא [[שלום]] בעולם – כתכלית התורה:

נפול לים: מכיון שה' ציווה שבני ישראל הם עבדי ה' ולא עבדי מצרים{{הערה|כלשון הפסוק (ויקרא כה, מב) "עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים".}}, היה חיוב [[מסירות נפש|למסור את הנפש]] כדי לא לעבור את ציווי ה'{{הערה|והדין של יעבור ואל יהרג שמורה לא למות בשביל קיום המצוה, לבד מ[[עבודה זרה]], [[גילוי עריות]] ו[[שפיכות דמים]], נתחדש רק מאוחר יותר – במתן תורה.}}. אופן השלום בדרך זו, הוא על ידי החלשת התוקף שישנו למציאות העולם כאילו היא שולטת על היהודי.

נחזור למצרים: כת זו לא הסכימה שיש למסור את הנפש, מכיון שאז לא תושלם כוונתו של ה' שהם יהיו בני חורין. אלא חשבו שרצון ה' הוא לחזור למצרים כדי להשלים את הציוי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שמות ג, כב.}}. אופן השלום לפי שיטה זו היא בהפיכת המנגד למסייע.

נעשה עמהם מלחמה: כת זו חששו לקיום התכלית של קבלת התורה ולכן היו מוכנים ליפול לים, או לשוב למצרים, כיון שהמצריים היו עלולים לשעבדם שוב כעבדים, ולכן סברו שהפתרון הוא להלחם ולבטל את ההתנגדות של מצרים לקבלת התורה. אופן השלום באופן זה הוא על ידי מלחמה וביטול מציאותו של המנגד.

נצווח כנגדן: כת זו סברה שכדי לבטל את המנגד אין צורך במלחמה, אל די שיתפללו אל ה' כנגדן. אופן השלום באופן זה הוא על ידי ש[[דביקות|דבקים]] בה', שהוא למעלה מלהיות שייך לכל מציאות מנגד.