עריכת הדף "מניין בני ישראל" (פסקה)

===במה מנו===
במניין השלישי, שהיה אחרי [[חטא העגל]] בפרשת [[כי תשא]] נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". כלומר, שבאמצעות גביית [[מחצית השקל]] מכל אחד מהנמנים, בדרך עקיפה של מניין המטבעות, המונים יידעו גם את מספר האנשים מבני ישראל, כך לא תשלוט בנמנים [[עין הרע]].

גם שנים רבות לאחר מכן, כש[[שאול המלך]] ביקש לדעת כמה חיילים מונה צבאו, הוא השתמש בשיטה דומה, הוא ביקש מכל חייל לגשת אל דיר הכבשים של המלך ולהביא טלה אחד, וכשספר את הטלאים ידע את מספרם של חייליו.

על [[דוד המלך]], לעומת זאת, נאמר כי הוא שגה וערך מפקד אוכלוסין באמצעות ספירת האנשים. התוצאות היו טראגיות, כמו שהנביא מספר: "וירע בעיני האלוקים על הדבר הזה ויך את ישראל... ויתן ה' דבר בישראל ויפול מישראל שבעים אלף איש"{{הערה|דברי הימים א, כא.}}.

בגמרא ב[[מסכת יומא]]{{הערה|יומא כב, ב.}} מובאת השלכה מעשית מכך ששאול המלך ספר את אנשיו באמצעות טלאים; שהיו סופרים ב[[בית המקדש]] את אצבעות ה[[כהן|כהנים]] ולא את הכהנים עצמם. הגמרא מוסיפה "אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה .. כל המונה את ישראל עובר בלאו, שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד. רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר".

ולכן נוהגים כשסופרים יהודים ל[[מניין]] וכדומה, לעשות זאת בשינוי, כמו בקריאת הפסוק "הושיעה את עמך וגו'" הכולל עשרה תיבות וכדומה.