עריכת הדף "יעקב לנדא" (פסקה)

===אצל הרבי הרש"ב===
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]] ב[[ב' בניסן]]. 

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו. 

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב. 

ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי הרש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא. 

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים. 

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב. 

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו... 

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.