עריכת הדף "יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)" (פסקה)

=== הרבי הוא האמת בעצמה ===
בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. 

בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין [[רמב"ם]] כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). [[הרבי]] ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר '[[יד החזקה]]' של ה[[רמב"ם]], כוונתי היא לספרו של ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]]". 

בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה [[הרמב"ם]] הוא "בפירוש ה[[משניות]] לדמאי{{הערה|פ"א מ"ב.}} דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש ה[[משניות]] שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר". 

כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז [[אמת]] אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש ה[[משניות]] הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד. 
{{הערה|1=הרב שלום-דב קובלסקי תלמיד הגרי"ד סולובייצ'יק, שנכח בפגישה המתוארת להלן, סיפר להרב ישראל אלפנביין.[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}