עריכת הדף "יום הכיפורים" (פסקה)

===ליל יום הכיפורים===
{{ערך מורחב|כל נדרי}}
בפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת [[ערבית]], מתפללים את תפילת [[כל נדרי]]. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה. לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[אהבה רבה]] שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[גשמיות]] ה[[עולם]].

לכל נדרי [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[הרבי]] נהג להחזיק את הספר הראשון.

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשי"א]] עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 255}}.

בשנת [[תשי"ב]], לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם{{הערה|בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים}}. 

[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה{{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג [[אלול]] תרצ"ז}} לקבוע משמרות לאמירת [[תהלים]] בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.