עריכת הדף "טעמים נקודות תגין אותיות" (פסקה)

===למטה יותר - טעמים בחכמה===
הנה לפעמים אמרו בענין טנת"א טעמים בחכמה (ולא בכתר כדלעייל), נקודות בבינה תגין בז"א אותיות במלכות. והענין בזה{{הערה|אוה"ת נ"ך תתקמג}}, כי יש שתי בחינות טעמים, טעם שלמעלה מהשכל וטעם המושג בשכל{{הערה|וכענין.}} - כשמדובר על טעם המובן בשכל זהו ענין "טעמים בחכמה", וכשמדובר על טעם שלמעלה מהשכל והשגה זהו "טעמים בכתר".

טעמים המושגים בשכל הם על דרך מאי טעמא דר"מ, וכן ר' שמעון דרש טעמיה דקרא, וטעמים שמעל השכל נקראים טעם הכמוס, והוא בחינת התענוג שהוא הטעם הפנימי לכל מעשי האדם. היינו, אפילו לשכל – שמצד שיש לאדם תענוג בדבר מסויים הרי זה יכריח אפילו את שכלו להבין כפי התענוג שיש לו בהדבר{{הערה|וכמ"ש מזה בביאור הזהר פ' נשא על המאמר בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא דמו"ס כו' וע"ד סתימא דכל סתימין. כי חו"ב נק' ג"כ סתימין כמו ש"הנסתרות להוי' אלקינו" הם חו"ב - ועכ"ז הטעמים שבחכמה רק '''לגבי המדות''' נק' סתימין . ועיין בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני אך סתימא דכ"ס שגם מהסתימא הוא סתום וזהו"ע מו"ס, וע' מזה ג"כ בלקו"ת פי בחקתי בהביאור ע"פ אם בחקתי בענין פי' שתוק כך עלה במחשבה ובהביאור ע"פ אני הוי אלקיכם דפי ציצית דרוש השני, וזהו ענין הטעמים שהם בעתיק וא"א}}. וזהו עניין '''חכמות''' בחוץ תרונה - שתי בחינות חכמה: חכמה דאצילות וחכמה סתימאה{{הערה|וארא ב'תקעה. ועי' דרושים לר"ה ב'קא-ב.}}.