עריכת הדף "האדיטש" (פסקה)

==הוראות אדמו"ר הרש"ב אודות האדיטש==

גם בשנים שלאחר מכן, הייתה במקום קהילה, או על כל פנים, חיים חסידיים. כך עולה מאגרת שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלהי שנת תרנ"ב בנוגע לתיקון המקווה הסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]{{הערה|יתכן והמקווה נועדה לשרת את המשתטחים על הציון}}. זמן מה לאחר מכן, המקווה אכן תוקן בזכות תרומות שגייס הרבי הרש"ב. 

בשנת [[תרס"ז]], בהוראת הרבי הרש"ב, בנו מעל הציון הקדוש אוהל גדול ומרווח ולידו חדר נוסף ששימש כבית הכנסת. הבנייה נעשתה מתרומתו של הנגיד החסידי ר' אברהם יוסף סירקין.

===שלוחים להילולא===
בהוראת אדמו"ר הרש"ב, החל משנת תרע"ג, בכ"ד טבת מידי שנה, נסעו מספר חסידים להאדיטש כשלוחי כלל חסידי חב"ד{{הערה|לשמע אוזן עמוד 162}}.

===לפני השואה=== 
בתקופה שקדמה ל[[שואה]], הייתה בהאדיטש קהילה חב"דית קטנה, ולה בתי כנסת וחיי חסידות פורחים שכללו שיעורים ב[[חסידות]] ו[[התוועדויות]]. 

במשך כמה שנים כיהן הרב שמעון טרבניק (אחיו הרב [[נחום טרבניק]] היה רבו של [[כפר חב"ד]]) כרבה של האדיטש. בנו מר לזר טרבניק סיפר: "אבא, הרב שמעון טרבניק, מונה לרב העיירה האדיטש בשנת [[תרפ"ה]]. חמש שנים לאחר שעלה לכהן כרב, החליטו הקומוניסטים שהוא בעל רכוש פרטי רב, והדבר לא מצא חן בעיניהם. רכושו הוחרם, והוא נאלץ לברוח מהאדיטש. לאחר מכן התיישב בסנאווסק".