עריכת הדף "אריך אנפין" (פסקה)

===הגידול מקטנות לגדלות===
המשל באדם לקטנות וגדלות הוא, שישנם שני אופנים של חשיבה: אופן אחד בו עסוק השכל '''במשמעות''' ההשכלה, מה זה אומר '''לי (למציאותי כמו שהיא בנפרדות מההשכלה)'''. ואופן שני בו עסוק השכל בהשכלה '''כשלעצמה''', התעמקות והתעצמות עם העניין השכלי עצמו בלי לחשוב אודות משמעותה עבור האדם. חשיבה מהסוג הראשון מולידה רגש (מידות), ואילו בחשיבה מהסוג השני מאבד האדם כביכול את מציאותו העצמית ומה שמורגש אצלו היא רק ההשכלה. החשיבה באופן הראשון נקראת "מוחין דקטנות" (צמצום) והשניה "מוחין דגדלות" (חוסר צמצום והתאמה אלי){{הערה|שני אופנים אלו הם כלליים בלבד, ובפרטות יותר יש שלוש דרגות במוחין דקטנות (דיניקה, דקטנות ודגדלות), ושתי דרגות במוחין דגדלולת (מוחין דאמא ומוחין דאבא). קצת פירוט ומקורות בנושא זה אפשר למצוא בערך [[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות|מוחין דגדלות ודקטנות]]}}.

והטעם שנקראו שני אופני חשיבה אלו בשמות "גדלות/ קטנות" הוא, כי אצל ילדים (ובעיקר קטנים) מעמידים את עצמם במרכז העולם וכל חשיבתם סובבת סביב עצמם, וככל שגדלים נכנסות במוחם וליבם הפרופורציות הנכונות והם נותנים יותר משקל לסובבים אותם ועד שזוכים להכיר באמת האלוקית מתבטלים לגמרי ממציאותם{{הערה|כפי שהדבר הוא אצל הצדיקים.}}.

והנה אנו רואים, שהקפיצה הגדולה ביותר בהתפתחות המוחין נעשית בגיל הינקות כאשר התינוק יונק מחלב אימו, ומוסבר בחסידות שהיא הנותנת – שיניקת החלב היא היא המגדלת את המוחין.

'''ובנמשל למעלה''', ספירות חכמה ובינה כפי שהן "מלבישות" את חיצוניות אריך אנפין עיקר עניינן הוא להיות ראשית לעשר הספירות (להוליד את המידות), ואילו ע"י יניקתן מפנימיותו הן "גדלות" – מורגש בהן עצם האלוקות והן מתבטלות למקורן (וע"י זה מתעלות גם המידות שנולדו מהן).
{{ערך מורחב|ערך=[[מוחין דגדלות ומוחין דקטנות]]}}