עריכת הדף "תקנת הסכינים המלוטשות" (פסקה)

===קבלת התקנה בתפוצות ישראל===
אודות ההשתדלות גדולה של אדמו"ר הזקן והחסידים להשקיט את המחלוקת ניתן ללמוד ממה שהוסיף אדמו"ר הזקן לשלוח למנגדים{{הערה|אגרת קג.}}: לא פירשו לי מהו המכשול שמכשילים את הרבים מאנשי קהילתם ולזאת איני מבין על מה זה יצא הקצף מלפני כבוד תורתם על סכינים מלוטשים משום גזירות תקל"ב, וגם מה שכתבו במכתב כבוד תורתם לחוש למחלוקת גדולה וכו' איני מבין היטב. הלא כבוד תורתם יושבי על כסא ההוראה להורות לעם מצות ה' ותורתו, '''הם''' ראשי אלפי ישראל שבקהלתם, ועיני כל ישראל תלויות '''אליהם''' - דבתר רישא גופא אזיל. ואם כבוד תורתם יורו הוראה להיתר - מי יהרהר אחר מידותיהם ח"ו? והכל הולך אחר החיתום לחתום ולסיים בשלום, כי אני שלום.

ואכן, לאחר המאסר השני החלה לשכוח המחלוקת הגדולה, ומשנת תקס"ד ואילך (שאז התקבל בוילנה לאב"ד הגאון הרב אברהם אבלי מפאסוואל (שבינו ובין אדמורי חב"ד שררו יחסי ידידות{{הערה|כמסופר 

בתולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא פרק ה'.}}) הרשו בדרך כלל גם הקהלות המתנגדיות למנות שו"ב חסידי ששוחט דוקא בסכינים מלוטשים. כך מוצאים אנו בוויטבסק בשנת תקס"ה{{הערה|אגרות קודש שם בנספח 35.}} וכן בעיירת בירז שבליטא בשנת תק"פ{{הערה|מבית הגנזים ע' קנח.}} ש"שיכולים ליקח לצרכם שו"ב אשר ישחוט עבורם כפי הנהגתם", ולאט לאט התקבלה תקנת הסכינים המלוטשים בכל ישראל - כמובא בשארית יהודה{{הערה|להמהרי"ל, אחי רבינו הזקן חיו"ד סי' יט.}}: "יגעו הרבה יגיעות וסבלו כמה יסורים והרפתקן עדו עלייהו במלחמות כבדות מהמתנגדים עד שיצא לאור צדקם ותשקוט הארץ"

ועד שכיום בדורינו לא ניתן למצוא כלל סכין שאינו מלוטש בין השוחטים כולם, והכל גמרו וקבלו עליהם הקפדה זו של רבינו הזקן{{הערה|וראה עוד בספר הלכות שחיטה עם ביאורי הלכות עמ' רנ.}}.