עריכת הדף "תורת הקבלה" (פסקה)

===הגבלות על לימוד הקבלה===
בדברי חז"ל ישנן הגבלות על לימוד פנימיות התורה{{הערה|שם=חגיגה}}, והגבלות אלו נפסקו להלכה ברמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה יב, פרק ד הלכה יא ואילך.}} - שאין מלמדים את סודות התורה אלא למי שכבר למד הרבה ב[[נגלה]], ויש בו מספיק חכמה לקלוט את הסודות. עם זאת, הגבלות אלו אין כוונתן לומר שחלק הסוד שבתורה הוא עצמו חלק שאסור ללימוד; האיסור הוא רק על אנשים שמפני קוצר דעתם אינם יכולים ללמדו. אך חלק זה מצד עצמו הוא אחד מחלקי התורה ומצווים ללמדו בדיוק כמו כל חלק אחר{{הערה|1=כפי פסק ההלכה בהלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן (פ"א ס"ד) - "כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע . . הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות". ראו באריכות לקוטי שיחות חלק ל' שם.}}.

זהירות נוספת בלימוד הקבלה היא שלא ללמדה באופן עצמאי, לנסות להבין את הדברים לפי ההגיון האנושי, אלא אך ורק בקבלה איש מפי איש המוסמך לכך, או אלו שזוכים לקבל את הדברים ישירות ב[[גילוי אליהו]] וכדומה{{הערה|שם=רחו}}.

זהירות נוספת היא שלא לעסוק ב[[קבלה מעשית]], [[אדמוה"ז]] התבטא כנגד אלו העוסקים בהשבעת [[מלאכים]] בשביל כוח על טבעי, מכיוון שאין בזה תועלת ל[[עבודת ה']], [[אדמוה"ז]] אף העיד שלא ראה אנשים העוסקים בזה ולא ראה ספרים על זה, אלא רק שמע שבדורות הראשונים היו נוהגים להשביע [[מלאכים]]{{הערה|[https://www.toratchabad.com/אוצר-בתיק-החקירה תיק החקירה אות י"ז].}}.

הרבי לא שלל את אמיתותם של ענייני קבלה מעשית כדוגמת התאמת זיווגים, וקריאת כף היד, אך סייג את הדרך לרכישתם בלימוד מפי רב ולא בלימוד עצמי. הרבי שלל את הימצאותו של מקובל בן זמננו המתמחה בידיעות אלו, ואף הורה להתרחק מעניינים אלו ומכל ענייני קבלה מעשית{{הערה|[https://www.igrot.com/answer/15/64 אגרות קודש חלק ט"ו ע' סד].}}