עריכת הדף "
תורת הקבלה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== הקבלה והחסידות == [[תורת החסידות]], שהתגלתה על ידי [[הבעל שם טוב]], כוללת בתוכה יסודות רבים מתורת הקבלה. רבים ממנהגי החסידות מבוססים על הקבלה, וכן נוסח התפילה החסידי הוא עפ"י [[נוסח האריז"ל]]. במאמריו של ה[[בעש"ט]] מובא רבות מקבלה ובפרט מ[[כתבי האריז"ל]]. מאמריו של [[אדמו"ר הזקן]] בנויים ברובם על דרך הפשט, ומעט מתורת הקבלה (מתוך תורת הקבלה המצוייה בספרים), המעט המופיע במאמריו הם דברים המובנים למי שלמד קצת בספרי הקבלה, ומטרת הבאתם במאמרים היא כדי להוסיף [[אהבה ויראה]] ללומד{{הערה|תיק החקירה אות ט"ז}}. לעומת זאת במאמריו של [[אדמו"ר האמצעי]] תורת הקבלה לא מובאת כלל{{הערה|מפי אדמו"ר הרש"ב, [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון#רשימת ענינים וסיפורים|רשימת עניינים וסיפורים - רב"ש]] ע' ט"ז.}}. כששיבח [[אדמו"ר המהר"ש]] את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] התבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור בקבלה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}. בשנת [[תש"ז]] סיפר הרב [[צבי הירש פוגלמן]] לרבי על מקובל המתמחה בחכמת הפרצוף וקריאת שרטוטי היד, הרבי הגיב בתמיהה וציין שכשאברך חסידי נפגש עם מקובל, על האברך לשאול את המקובל האם הוא יודע מהמושגים [[עתיק]] ו[[אריך]], ועל [[חסידות]], בהמשך סיפר הרבי לרב פוגלמן ש[[הרבי הריי"צ]] התעסק מקובלים כאלו ועם קבלה מעשית, הרבי גם בירר את כתובתו של המקובל אותו פגש הרב פוגלמן{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/157297/p/21/t/2231117641234/fs/NMl5saGzaUzo1NDiWKYSMK1ujearSyNUHJYyWrGKIe37/start/2/end/6/c ימי מלך פרק שישה עשר בקהל חסידים ע' 573 מתוך תשורה תשמ"ז ע' יז-יח].}}. אף שתורת החסידות כוללת בתוכה קבלה ומבוססת על קבלה היא לא באה כאמצעי לפרש את הקבלה, [[אדמו"ר הרש"ב]] ביטא זאת בפתגמו: {{ציטוטון|העולם סובר שהחסידות היא פירוש על הקבלה. זו טעות; הקבלה היא פירוש על החסידות}}{{הערה|ספר השיחות תורת שלום ע' 172.}}. [[הרבי]] הסביר זאת, שענינה של החסידות היא [[ידיעת אלוקות]] והיא מבארת בכל ענין את הקשר עם [[עצמות]]ו של הקב"ה, ואילו הקבלה מבארת כל נושא כיצד הוא במקומו הפרטי ב[[סדר ההשתלשלות]] - בספירות וכד'. לכן גם הקבלה היא אחד מארבעת חלקי פרד"ס התורה - חלק ה"סוד", ואילו החסידות אינה חלק פרטי אלא היא פנימיותם של כל ארבעת החלקים{{הערה|ראה באריכות קונטרס ענינה של תורת החסידות.}}. לכן, הקבלה היא פירוש על החסידות, ולא להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/inyono/8.htm קונטרס ענינה של תורת החסידות, הערה 53]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=477&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 388].}}. מסיבה זו עוסקת החסידות גם בענינים נעלים יותר מאלו שבקבלה. כדברי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא|זלמן מקורניץ]] ביקש ממנו לומר חסידות על ספר [[עץ חיים]]: "זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך ה' עוסקים בלמעלה למעלה מזה"{{הערה|1=פתגם זה חזר הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] לפני [[אדמו"ר הרש"ב]], בשם הרב [[אברהם מז'עמבין]] ששמע מסבו הרב זלמן מקורניץ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=321&hilite= שיחת י"ט כסלו תרס"ט בספר השיחות תורת שלום]).}}. כמו כן, כאשר היה מתחיל לומר חסידות, היה אדמו"ר הזקן נוהג לומר: "קבלה היא שמות וגילויים [של הקב"ה], אבל חסידות היא "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות]]"{{הערה|1=[[אדמו"ר המהר"ש]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16041&st=&pgnum=460&hilite= סה"מ תרל"ח ע' תנב]. אדמו"ר הרש"ב, בשיחת י"ט כסלו הנ"ל; וכן ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=60796&st=&pgnum=294 שיחת ז' תמוז תרס"ג].}}. ביחד עם זה, לעומת תורת הקבלה שמבארת את המעלות הנפעלות בעולמות העליונים בזכות עבודת האדם, מבארת תורת החסידות דוקא את המעלה שנמצאת בענינים [[גשמיות|גשמיים]] ובעבודה ב[[עולם הזה]] הגשמי{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=&pgnum=189 לקוטי שיחות חלק י"ד, ע' 177]. וראה גם קונטרס ענינה הערה הנ"ל. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=133 לקוטי שיחות חלק כ"ב, ע' 119].}}. אחת מהוספות תורת החסידות על תורת הקבלה היא המושג [[אחדות ה']] שמוסבר ומבואר בתורת החסידות אך לא מופיע בתורת הקבלה{{הערה|כך התבטא ר' [[שלמה פריידס]], הרש"ג חזר זאת בשמו בנוכחות אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום - ספר השיחות עמ' 256.}}. ===לימוד הקבלה דרך לימוד החסידות=== בגילוי תורת החסידות, באה לידי ביטוי האפשרות לכל יהודי ללמוד את החלק הפנימי שבתורה כמו בתורת הקבלה, אך מבלי ההגבלות החלות על לימוד זה{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/28/271.htm שיחת ש"פ וישב תשי"ד]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2230.htm אגרות קודש חלק ז', אגרת ב'רל]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4371.htm חלק י"ג, אגרת ד'שעא]. ועוד.}}. לכן בדורנו, החיוב ללמוד את פנימיות התורה, וכן התממשותם של דברי האריז"ל שבדורות אלו מצוה לגלות את חכמת הקבלה, חל על [[לימוד תורת החסידות]]. ברבים ממכתביו מבסס [[הרבי]] את חובת לימוד החסידות על החיוב ההלכתי ועל דברי האריז"ל אלו{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרות קודש חלק ג', אגרת תקי]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2150.htm חלק ז', אגרת ב'קנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5602.htm חלק ט"ו, אגרת ה'תרב]. ועוד רבים.}}. בטעם הדבר שדוקא בדורות האחרונים התגלתה החסידות, המאפשרת לימוד פנימיות התורה מבלי ההגבלות הקשורות לקבלה, נאמרו שני הסברים: א) בגלל התגברות החושך שבדורות אלו של [[עקבתא דמשיחא]], ישנו הכרח בכח מיוחד מהתורה להתגבר על החושך ולהתעורר ב[[עבודת ה']]. ב) [[החסידות כטעימה מהגאולה|בגלל ההתקרבות לביאת המשיח]] שאז יעסוק העולם כולו ב[[ידיעת ה']], וישנו צורך בהכנה לכך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו, ע' 282. חלק כ', ע' 172. חלק ל' שם. ועוד.}}. ===ההגבלות על לימוד הקבלה גם בזמננו=== [[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב [[יחזקאל אשלג]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] על לימוד הקבלה ([[ל' בשבט]] [[תש"נ]])]] גם בזמננו, לאחר גילוי החסידות, חלות ההגבלות על לימוד הקבלה, למי שאינו לומד זאת דרך תורת החסידות. [[הצמח צדק]] מביא ש"ציוה הבעש"ט שלא ללמוד ספרי הקבלה, כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותן מתגשם מאד על ידי לימוד זה, כשנותן ציור בעניות דעתו לאלקותו ית' לפי מדות פרטיים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/51/115b.htm דרך מצותיך שרש מצות התפילה, קטו, ב].}}. אזהרה זו חלה גם בימינו למי שלומד את הקבלה שלא לפי תורת החסידות, אך הלומד לפי החסידות נשמר מחשש זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', אגרת ב'תסט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm חלק י"א, אגרת ג'תרסג]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8275.htm חלק כ"ב, אגרת ח'רעה]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4660.htm חלק י"ג, אגרת ד'תרס].}}. כמו כן, הלומד לפי החסידות נשמר גם מהאזהרה שלא ללמוד את הקבלה בדרכים עצמאיות, כיון שרבותינו נשיאינו קיבלו איש מפי איש מפי הבעל שם טוב שקיבל מ[[אחיה השילוני]], ומוסמכים לבאר את עניני הקבלה, מה שאין כן בלימוד בדרכים חדשות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4824.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכד]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm חלק י"א, אגרת ג'תקנט], שמסיבה זו ידעו רבותינו נשיאנו באלו ענינים ניתן לסמוך על קבלת רבי [[ישראל סרוג]] וכדומה (ראה בערכו).}}. מסיבה זו הסתייג הרבי מלימוד פירוש "הסולם" על הזוהר של הרב [[יהודה לייב אשלג]], ש"כפי הנשמע הנה סלל דרך לעצמו בלימוד עץ חיים והזהר, ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3663.htm אגרות קודש חלק י"א, אגרת ג'תרסג].}}. כאשר עבר הרב [[אשלג|יחזקאל אשלג]] לפני הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], וביקש ממנו לחתום על [[קול קורא]] שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה עבור [[הבאת הגאולה]] - השיב לו הרבי, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה, אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו, השיב הרבי שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|סוף פרק כ"ה]].}} שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל", ומשמע מזה שלימוד החסידות אינו קבלה ממש; אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא ייתכן שסתר את דבריו במקום אחר. עם זאת נמצאו בעבר חסידי חב"ד אשר עסקו גם בלימוד תורת הקבלה ישירות. ידוע במיוחד הגאון החסיד רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]] (שכתב ספרים רבים על פי תורת הקבלה, ורק בודדים הגיעו לידינו). וכן גם היה ידוע כבקיא בתורת הקבלה הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], שהיה [[משפיע]] ישיבת תות"ל מונטריאול, קנדה, ולהבחל"ח הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף