עריכת הדף "שלמה קרליבך" (פסקה)

==מרגלא בפומיה==
'''כל יהודי שייך לקודש וישנם יהודים שלא שייכים לקודש מכיון שהם שייכים לקודש הקודשים''', ופירושו שבכך יובן הפסוק בתהלים תהילות דוד בן ישי; אבן מאסו הבונים - בשעה שבנו את בית המקדש מאסו באבן אחת לא להכניסה לבנין המקדש, ולבסוף שבאו לבנות את קודש הקודשים הייתה חסרה אבן בפינת קרן מבנה קודש הקודשים]] ועל כרחם הבונים הוצרכו להשתמש בה ולכבדה בכבוד עצום וליתנה בבית [[קודש הקודשים]] כי בלעדיה לא הושלמה בנין כל [[בית המקדש]] ולא היה מקדש על מכונו, ושמוה בבנין "והיתה לראש פינה", והוא משל על [[דוד המלך]] מלך ישראל שזלזלו בו ואמרו מעמונית וגיורת [[רות|רות המואביה]] סבתו הגיע, ולבסוף לא נפתחו השערים לשלמה המלך בנו עד שצעק וזעק בנהמת ליבו ושברון לבבו "זכרה אל אלוהי ישראל לדוד עבדך וערוך עריכת נר לבן ישי משיחך" שבא ממכלאות הצאן, וקמו ונפתחו כל שערים "מטה ומעלה", מכאן נדע ונבין גודל הנחת רוח שיש להשם יתברך מכל בן ובת מבניו מהרחוקים ביותר והקרובים ביותר ולא נרחיק שום אחד או אחת כי מכולם יש תועלת לבנין הקדושה, ו"מאת השם הייתה זאת היא נפלאת בעינינו" להבין חשבונות שמים, וזהו; שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר השם ורפאתיו - שלום שלום דרישת שלום מ[[אליהו הנביא]] שלא בא אליהו לרחק אלא לקרב, ומכאן נבין כמה גדול לב נשבר ונדכה ו"קרוב השם לנשברי לב ואת כל דכאי רוח הוא יושיע".