עריכת הדף "שלמה יהודה ליב אליעזרוב" (פסקה)

==='תורת אמת' - ירושלים===
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.

הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי ו' טבת [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.

עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.

[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך. 

הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר{{הערה|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=0400 מתוך האתר של עיריית ירושלים].}}.