עריכת הדף "ראש השנה" (פסקה)

==עבודת ראש השנה==
בראש השנה יש לייקר את ה[[זמן]], ולעסוק באמירת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] התשובה והתורה{{הערה|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו, עמוד 144.}}. הטעם לחשיבות ניצול הזמן, הוא משום היות ראש השנה זמן כללי הכולל בהעלם בתוכו את חיותם של כל ימי השנה. השעות והרגעים בימים האלו הם כלליים; ניתן לדמות זאת למעלת ה[[מוח]] על שאר אברי הגוף, חיותם של אברי הגוף תלויה בחיותו של המוח{{הערה|שם=תשנב|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כרך ג', עמ' תסח, אגרת תשנב [https://www.igrot.com/answer/3/468-469 באתר איגרות קום][https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4731113/jewish/page.htm באתר חב"ד אורג].}}.

אדמו"ר הרש"ב היה מזהיר, שבראש השנה יבקשו ביחוד ויעוררו רחמי שמים בבכייה והתעוררות פנימית, על תיקון המידות ועל הנהגה במידות חסידיות{{הערה|ספר השיחות תש"ד, עמוד 11.}}.

===קבלת עול בראש השנה===

עיקר עבודת ראש השנה ביום ובלילה היא [[קבלת עול מלכות שמים]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמוד תכה. ספר המאמרים תרצ"ז, עמוד 310.}}.

מסיבה זו, אף על הגדולים לעבוד בעבודה הנראית כמו פשוטה: [[אמירת תהלים]] כל הזמן, מיעוט ב[[שינה]] בשני לילות אלו ככל האפשרי, וזהירות קפדנית מ[[דברים בטלים]], כעבד אשר אין לו זמן אף רגע לשבות ממלאכת אדונו, או כבן הטרוד בשמחת קבלת פני אביו. מכיון שעיקר העבודה הוא בקבלת עול דוקא שהיא יסוד ושורש העבודה, ועל ידי זה דוקא הנה מגיעים למעלות ומדריגות רמות ונשאות{{הערה|אגרות קודש חלק י' שם.}}.

עבודת [[קבלת עול מלכות שמים|קבלת העול]] של ראש השנה נחלקת מהעבודה של קבלת העול של כל השנה. שבכל השנה קבלת העול היא בענינים פרטיים וכחות פרטיים, ובראש השנה הוא קבלת עול כללית, שזהו ענין "קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי", שקבלת המלכות בראש השנה היא אינה על הגזרות והמצוות, אלא קבלת עול כללית{{דרוש מקור}}.

===אמירת תהלים===
[[אמירת תהלים]] במשך ימי ראש השנה מתחילה מאחרי [[תפילת מנחה]] של [[ערב ראש השנה]], ועד מוצאי החג - החל אצל [[אדמו"ר הזקן]], עוד כשהיה בימי נערותו, ואותה למד מאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| רבי ברוך]]. מנהג זה ראה גם אצל מורו ורבו, הרב [[המגיד ממזריטש]]. בסדר זה הדריך אדמו"ר הזקן את בניו ונכדיו, וכך נהגו כל רבותינו נשיאנו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמוד 1}}.

הרבי הריי"צ הורה לתלמידי הישיבות לומר תהלים במשך כל ימי ראש השנה. הוא אף ביקש לערוך משמרות אמירת תהלים, כך שבכל שעה משעות היממה יהיו אומרי תהלים{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז. 'תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי 'תומכי תמימים'. הקריאה והקדושה, [[ערב ר"ח]] [[טבת]] [[תש"א]].}}

רבותינו נשיאנו הורו שאמירת תהלים ביום זה עדיפה גם על ענינים חשובים אחרים: כאשר ביקשו פעם מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] בניו והחסידים שיאמר [[מאמר חסידות]], והקהל אמרו אז תהלים, פתח את הפתח ואמר: "הקהל אומרים [[תהלים]] ואתם מבקשים דא"ח?! טוב יותר לומר תהלים!" וכן עשו{{הערה|[[לקוטי רשימות ומעשיות]], אות קפט.}}. בשנת [[תש"ב]], כאשר שאל [[הרש"ג]] אם לנגן ניגון בסעודת היום השני של ראש השנה, ענה אדמו"ר הריי"צ: "הזמן אינו מסוגל לזה. בדרך כלל ראש השנה הוא הזמן לאמירת תהלים. זאת ידע פעם ה[[מלמד תינוקות]] וכך לימד לתלמידיו. עתה מחדשים חידושים, עריכת [[התוועדויות]], שולחנות (טישען)"{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ב]], עמ' 5.}}.

===מיעוט בדיבור===
בשני ימי של ראש השנה, הורו ונהגו{{הערה|[[#אריכות בתפילה ומיעוט בדיבור|ראה להלן]].}} נשיאי חב"ד למעט ב[[דיבור]] שאינו מוכרח{{הערה|אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' תטז.}}.

===קבלת הידור חדש===
מנהג חב"ד לקבל הידור חדש מידי ראש השנה - זהירות יתירה ב[[מצוות עשה]], זהירות בסייג של [[לא תעשה]], וזהירות יתירה בהנהגה טובה - כדי לשנות את ההרגלים הקודמים, אף אם קודם לכן היו כל הנהגותיו כראוי{{הערה|ראה [[ספר המאמרים]] - קונטרסים - א, עמ' קלב. וראו גם [[ספר המאמרים תרח"ץ]], עמ' כד. שם, עמ' ל. [[לקוטי שיחות]], ב, עמ' 386. [[אגרות קודש]] אדמו"ר מה"מ, ז' עמ' רד.}}.

מנהג זה היה נהוג אצל בני [[אדמו"ר הצמח צדק]], שבכל שנה בראש השנה היו מקבלים על עצמם תוספת בלימוד מכפי שהיה בשנה שעברה. עד [[הושענא רבא]] היה הדבר נתון עדיין בדיון, ובהושענא רבא היו נכנסים אל אביהם, והוא היה נותן את הסכמתו, או לפעמים משנה לענין אחר{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]], עמ' 197.}}. גם אדמו"ר הרש"ב נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ראש השנה{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ, הובאה ב"[[ספר המנהגים]]" עמ' 56.}}. באחת השנים, חדל לשתות [[תה]] מ[[מים]] שהורתחו במיחם, אלא רק מהקומקום החשמלי שלו{{הערה|שם=שמוס}}.

אדמו"ר הרש"ב הורה שב[[שמיני עצרת]] יש להיעצר, להתעכב ולקבל על עצמו זהירות הידור נוסף ב"סור מרע" וב"ועשה טוב", וזה הכלי להחזיק ולקיים את ההחלטות שמחליטים בראש השנה ויום הכיפורים{{הערה|שם=שמוס|[[שמועות וסיפורים]] א, עמ' 141}}.

[[הרבי]] הורה שצריכה להיות זהירות מיוחדת שקבלת [[החלטה טובה]], ובפרט קבלת ההחלטה טובה בראש השנה, תהיה ללא התחייבות של נדר{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]], א, עמ' 34.}}.

===לאחר ראש השנה===
הדיבור הראשון לאחר ראש השנה צריך להיות בתורה ובעבודת השם{{הערה|ספר השיחות תש"א בלשון הקודש עמוד כ', בשם אדמו"ר הרש"ב.}}.