עריכת הדף "פושקינה" (פסקה)

==קהילת חב"ד בורטיוק==
בזמן השואה, חסידי חב"ד בפושקינה נמלטו יחד ברכבת ולאחר נדודים ותלאות הגיעו לכפר בורטיוק, וחיו חיי קהילה חסידיים בכפר הקטן במשך שנתיים.

בריחת קהילת חב"ד החלה בקיץ תש"א כאשר הנאצים התקדמו ללנינגרד{{הערה|קבוצת הבורחים מנתה את החסידים הבאים:
הרב אברהם אליהו פלוטקין עם זוגתו ושני ילדיהם. הרב שניאור זלמן קלמנסון ורעייתו, שני בניו הרב יקותיאל והרב ישראל שמעון קלמנסון וילדיהם, בתו מרת פייגא ובעלה הרב בערקע חן עם בניהם. הרב שמואל מנחם קליין רעייתו וילדיהם. הרב קלמן חוסידוב (אח אשתו של ר' שמואל מנחם) עם זוגתו ובנו בן החודש, מרת שרה קפובסקי (אחות אשתו של ר' שמואל מנחם) ובתה מרת זלדה (לימים רעיית ר' מרדכי קוזלינר). הרב שמואל גלפרין רעייתו, וכלתו מרת בלומה ובנה}}. על רציף הרכבת בלנינגרד טרם יציאת הקבוצה,עמדו שניים מחסידי הקהילה - הרב שמעון גלפרין והרב אברהם קפובסקי, שניהם גוייסו לצבא ולכן נבצר מהם להצורף לבריחה. לאחר המלחמה הרב גלפרין שב בשלום מהחזית אליה נשלח והרב קפובסקי לא חזר.

הבריחה באמצעות הרכבת לוותה בתלאות ובתחילת הדרך המטוסים הנאצים הפגיזו את הרכבת וחלק מהנוסעים נהרגו.

לאחר נדודים, תחנות ונסיעה באמצעי תחבורה שונים, הקבוצה הגיעה לכפר קטן "בורטיוק" בו בנו חיי קהילה חב"דיים במשך שנתיים עד שעברו לאוזבקיסטן שם הצטרפו לחסידים הפליטים ב[[סמרקנד]] ו[[טשקנט]] {{הערה|תולדות חב"ד בפטרבורג ע' 234}}.

בתקופת השואה, הנאצים כבשו את פושקינה ורצחו את היהודים שנותרו בה.