עריכת הדף "משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ביטול המועדים לעתיד לבוא" (פסקה)

===פורים===
אודות [[חג הפורים]], שלא יתבטל לעתיד לבוא, נאמרו ביאורים רבים בספרי גדולי ישראל (הובאו לעיל). מעלתה של שמחת חג הפורים על שמחת שאר המועדים כשמחה בלתי מוגבלת, מתבטאת גם בכך שבנוגע לשאר החגים על האדם להזהר שלא להשתכר בשתיית ה[[יין]], וכמו כן, נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הלכה כ"א. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ד. [[שולחן ערוך אדה"ז]] שם סי"ג.}} שבית דין מצווים להעמיד שוטרים שיפקחו על הגבלת השמחה, על מנת שלא תביא להפקרות ולתוצאות שליליות. ואילו בפורים - אדרבה, ישנו חיוב מפורש [[משתה ושמחה|לשתות]] ללא הגבלה ולהשתכר, "עד דלא ידע"{{הערה|1=הובא פעמים רבות בתורת הרבי; ראה ד"ה ליהודים תשי"ב הנ"ל. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/299&search=%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D שיחת פורים תשט"ו]. תשכ"ח. ועוד.}}.

בתורת החסידות מבוארת מעלתו של פורים על פי דרכה, שהגילוי האלוקי שבו הוא בלתי מוגבל, ולכן יורגש גם ביחס לגילוי הבלתי מוגבל שלעתיד לבוא.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה בתורה אור והמאמרים הנ"ל. וראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%90 ד"ה כל המועדים תשכ"א]. ועוד.}}.

בענין זה נאמרו כמה ביאורים, שבפשטות כרוכים זה בזה:
* שחג זה ענינו אתהפכא של החושך לאור{{הערה|תו"א כי אברהם לא ידענו.}}.
* שחג זה הגיע ממסירות נפש, ובזה גופא בזמן הגלות, לכן הגילוי שעל ידו הוא בלי גבול שמצד עצם הנשמה{{הערה|ליהודים תרכ"ו, תשי"ב; להבין מרז"ל תשט"ז; ועוד. במגלה נקראת מ"ח: ישראל שלמעלה מתורה.}}.
* שחג זה הוא מדברי סופרים שערבים מדברי תורה, והמגלה כוללת כל האורות שישנם בתורה שבכתב רק שהוא בהעלם{{הערה|תו"א להבין למה לעתיד.}}.
* שחג זה הוא שמחה נצחית שלמעלה משינויים{{הערה|פורים כ"ח, לעיין, ולעיין אם שייך לתענית אסתר מ"ו.}}.
* שחג זה בא ע"י תינוקות של בית רבן, כמסופר במדרשים, שבהם מודגש הנצחיות - "לא יסוף '''מזרעם'''" {{הערה|פורים מ"ה.}}.