עריכת הדף "משתמש:הנחה/טיוטה - תחיית המתים" (פסקה)

===דרגתה===
בזמן התחייה יתגלה גילוי אלוקי בתכלית השלמות. הגילוי האלוקי שיאיר בזמן התחייה הוא עצמות א"ס, וזה עצמו יתגלה ללא שום הסתר ולבוש{{הערה|תניא פרק לו.}} שעל זה נאמר:{{הערה|ישעיה ל, כ.}} "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ופירש רש"י: 'לא יתכסה ממך בכנף בגדיו כלומר לא יסתיר ממך פניו'. שעומק המשמעות בזה הוא שהגילוי לעתיד יהיה לא רק בלי הסתרים שמעלימים אלא גם שבגילוי גופא יבוא מעצמות ממש שלמעלה מכל גדר 'גילוי'.

הדיוק בלשון 'עצם' הוא לשלול את הגילויים. במושג גילוי בכלל קיימים כמה וכמה דרגות, עם זאת הגילוי להיותו התגלות אל דבר אחר שמחוץ לעצמו ואישיותו הוא אינו העצם עצמו אלא רק התפשטות שלו. כביאור לכך מובא המשל מכוחות הנפש, שלמרות היותם כוחות הנפש יש בהם דרגות ישנם כוחות ה"רחוקים" מעצם הנפש ויש שקרובים ועצמיים יותר, (ולדוגמא החילוק בין הכוחות המתלבשים באברים פרטיים, ובין הכוחות שאינם מתלבשים - ככוח ה[[רצון]] שמאיר בכל הגוף, והוא משום שהוא כח שמבטא את עצם הנפש). ולמרות זאת עצם הנפש ומהותה נעלית מכל הכוחות, שהוא עצם רוחני מופשט מכל תואר והגדרה.{{הערה|שם=מכתב|אגרות קודש - אדמו"ר חלק ב אגרת ר'.}}{{הערה|ביאורי הרי"כ על התניא מובא ביאור ממלך שאל העם מתגלה רק כוחותיו ומעלותיו אולם הוא עצמו נעלה מזה.}}

ולפי שהגילוי יהיה מ[[עצמות]] א"ס עצמו שאינו מוגבל כלל, המשכתו לא תהיה מצד עבודת הנבראים אלא כהמשכה וגילוי מלמעלה למטה מצד הקב"ה בלבד, (והנבראים לא יהיו כלים להמשכה זו מצד עצמם). וזו מעלת הגילוי של תחיית המתים על הגילויים שיהיו קודם לכן, אפילו הגילויים הנעלים ביותר שיהיו ב[[ימות המשיח]], על אף שיתגלה אז [[אור אין סוף]] בדרגתו הנעלית ביותר, והוא גילוי שאינו מוגבל, סוף סוף גם גילויים אלו הם בגדר [[אור]] וגילוי, וממילא יש להם שייכות אל הנבראים ונמשכים על ידי עבודתם.{{הערה|שם=תערב ב}}

====תענוג העליון====
גילוי עצמות א"ס שיתגלה לנשמות הוא מצד התענוג שיש להקב"ה בעם ישראל ועבודתם. אולם תענוג זה אינו התפשטות התענוג אלא התענוג כפי שהוא דבר אחד עם הקב"ה עצמו 'שהוא עצמו התענוג'.{{הערה|שם=לקות שלח|לקוטי תורה שלח מו, ד ואילך.}}
יסוד הדבר מובא במאמר חז"ל אודות גילוי התענוג של הקב"ה במשך התקופות השונות ובה מבואר שתכלית שלמות הגילוי יהיה דווקא בזמן התחייה:
{{ציטוט|תוכן="ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא 'עין לא ראתה אלהים זולתך'... מאי עין לא ראתה? ... רבי שמואל בר נחמני אמר: זה עדן שלא שלטה בו עין כל בריה שמא תאמר אדם הראשון היכן היה בגן ושמא תאמר הוא גן הוא עדן תלמוד לומר (בראשית ב-י) 'ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן' גן לחוד ועדן לחוד|מקור=תלמוד בבלי ברכות לד, ב}}
מדברי הגמרא נראה שכל הגילויים הן הגילויים של גן עדן והן הגילויים של ימות המשיח אינם כלל בדרגה של גילוי התענוג - עדן - שיתגלה בעולם הבא הוא תחיית המתים. וזאת (כאמור) משום שהגילוי לעתיד הוא עצמות התענוג.
אמנם בפרטיות ישנו בגילוי זה כמה פרטים ועניינים: בביאור החילוק בין עצם התענוג שיאיר בזמן התחייה ובין התפשטות התענוג שיאיר בגן עדן ובימות המשיח. כן ישנם כמה דרגות בסיבת התענוג ומקורה ובדרגתה (כדלהלן).

=====שעל ידי העבודה=====
הדרגה הראשונה בגילוי התענוג לעתיד היא התענוג שמתעורר מעבודתם של ישראל בתורה ומצוות. אמנם גם בזה ישנם כמה דרגות (שהרי גם הגן עדן הוא שכר על עבודת ה') אלא שתענוג זה שיתגלה הוא התענוג שמהמצוות שבעצמות א"ס ויתגלה כמו שהוא בעצמותו (כפי שהוא למעלה מגדר המשכה וגילוי שה"עצם בלתי מתגלה ובלתי מתפשט"{{מקור}}) תענוג זה מכונה "שעשועי המלך בעצמותו". 

בהדגשה על זה שיתגלה "עצם" התענוג ישנם כמה פרטים וכמה ביאורים:
* '''שלילת הארה''' - היא בעצמה מתגלית ולא רק הארה ממנה, וההדגשה בזה הוא משום שהארה ממנה מתגלית כבר היום לנשמות בגן עדן ש"נהנים מזיו השכינה"{{מקור}} אמנם בתענוג האלוקי עצמו אין שום התגלות משום שהיא עצמה למעלה מגדר גילוי (שהגילוי וההתפשטות ממנה אינה מגלה אותה כלל כפי שהיא. משום שהיא עצמה מובדלת לגמרי מגדר גילוי משום שהיא תענוג עצמי), שבכל העליות שעולים הנשמות בגן עדן בהשגתם, הם אינם מתקרבים כלל לדרגה זו. משום שהיא מובדלת מהם לגמרי והארה המאירה ממנה שם, היא באין ערוך לגמרי לדרגת התענוג עצמו, וממילא אדרבה ככל שעולים הנשמות בדרגתם יותר, חשים הם יותר את ביטולם והפלאתו וריחוקם שלהם מדרגה זו. 
:וזו כוונת חז"ל שהתגלות זו של 'עדן' לא שלטה עין של כל בריה". שהיא הדרגה ש"עין לא ראתה" לפי שאף שהארה ממנה כן מתגלית בגן עדן (שלכן נקראת 'גן עדן' על שם שמקבלת מעדן והתענוג שם הוא בלי גבול) מכל מקום עדן עצמו אינו מתגלה שם. וההתגלות של עדן הוא רק על ידי ה'נהר' כמאמר הפסוק{{הערה|בראשית ב, י}}:"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" שהנהר עניינו צמצום והעלם שדרכו יבוא גילוי אור מעדן לגן עדן. ודרגה זו - 'עדן' - "יעשה למחכה לו" שיתגלה בתחיית המתים לנשמות ישראל. (שלכן יהיה לעתיד לבוא [[בקיעת הנהר]]{{הערה|"וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים" (ישעיה יא טו).}} בשביל ההתגלות של עדן שלמעלה מהנהר).{{הערה|שם=זה היום}}

:זה שלעתיד יתגלה תענוג זה, למרות שהוא תענוג נעלם ועצמי שלמעלה מגדר גילוי (ואם כן איך 'יתגלה'). הוא לפי שבזמן התחייה יתגלה העצמות ממש (ולא שיתגלה ממנו התפשטות אור כי שהוא בעצמו - העלם העצמי - יתגלה) וגם מצד הנשמות שהם יתעלו לעתיד בעצמות ממש.{{הבהרה|יש להוסיף ולהבהיר שני האופנים}}{{הבהרה|יש לראות האם כל הקטע הזה שיך לכאן או אולי הוא אמור להיות בקטע של "אופנה" ולחברו לביאור אייך יתגלה עצם התענוג (תענוג בורא) עפ"י המבואר בלקו"ש ח"ה}}{{הערה|שם=זה היום}}

* '''תענוג הפשוט''' - כללות התענוג שיתגלה לעתיד הוא תענוג פשוט ולא מורכב (כתענוג המתגלה עם גילוי כח ה[[חכמה]] או ה[[בינה]] או בכח ה[[ראיה]]). המעלה שבזה הוא; שתענוג שבא בהרכבה בעניין אחר הוא תענוג מצומצם והוא הארה בלבד (שלכן בכוחו להתגלות בכח אחר{{מקור}}) אמנם לעתיד יתגלה התענוג בעצמו כמו שהוא בלתי מורכב. אולם בזה עצמו ישנם מדרגות שונות ובתחיית התמים יתגלה הדרגה הנעלית ביותר - תענוג עצמי דווקא. (כדלהלן).  
:* '''תענוג עצמי''' - בדרגת התענוג עצמו ישנם ב' מדרגות תענוג שבא באופן מורגש ותענוג הבלתי מורגש{{הבהרה|ס"ו צח ואילך}} ושניהם יתגלו לעתיד. תענוג המורגש יתגלה בביאת המשיח (בתקופה הא'), אולם תענוג הבלתי מורגש יתגלה בזמן התחייה דווקא. וסיבת החילוק ביניהם הוא לפי שבזמן התחייה יתגלה התענוג כפי שהוא בעצמותו - "תענוג עצמי" - שאינו בא במורגש. (ואילו בימות המשיח יתגלה דרגה נמוכה יותר - תענוג הנעלם (- הבלתי מורכב)).{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=161 אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב חלק א עמוד קט].}}) דרגות תענוג זה כפי שהוא בדרגות ב[[אור אין סוף]] הוא הדרגה שלמעלה לגמרי מגדר אור אפילו מעצם האור{{הערה|ראה באגרות הרבי מוהרש"ב שם, שהוא למעלה לגמרי מגדר העלם וגילוי.}} אלא הוא 'העלם העצמי' לעומת הגילוי של ימות המשיח שעניינה גילוי האור שהיה בגילוי קודם ה[[צמצום]].{{הערה|שם=והיה עקב|[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/index.htm מאמר והיה עקב תשכ"ז].}} 
::בזה מבואר מדרשי חז"ל הנראים סותרים:{{הערה|בבא בתרא עה, א.}}: "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" לעומת זאת דרשו במקום אחר{{הערה|ברכות יז, א.}}:"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה" אלא שה'סעודה' היא משל לתענוג המתגלה באופן מורגש שדרגה זו תתגלה בימות המשיח (כאמור לעיל). ואילו בזמן התחייה יתגלה התענוג הפשוט הבלתי מורגש ולזה המשילו "אין בו אכילה ושתיה" - שהתענוג יהיה נעלה יותר ומופשט יותר מתענוג זה.{{הערה|שם=והיה עקב}}

* '''תענוג בורא''' - בזמן התחייה תתגלה בנוסף לתענוג שבערך דרגת הנברא, גם התענוג שבדרגת הבורא שהנברא אינו יכול לקבלו ולהכילו. ולמרות שתענוג הבורא הוא תענוג שבעצמות ('וכל עצם בלתי מתגלה'), מכיוון שהעצמות לא מוגדר בשום גדר גם לא גילוי והעלם, אין לומר בו שהוא בהכרח חייב להיות בהעלם, (ואילו יתגלה אינו עצמות), אלא להיותו כל יכול, יכול הוא עצמו לבוא בגילוי. התגלותו הוא לנשמות ישראל שמושרשים בעצמות ולכן ביכולתו להתגלות אליהם. התגלות תענוג זה הוא על ידי קיום המצוות "כי כל המצוות מתיחסות אל העצמות"{{הערה|תורת שלום עמוד 190 ואילך.}} ועל ידי קיומם יוצרים תענוג עצמי להקב"ה והוא עצמו יתגלה בזמן התחייה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 243 ואילך. וראה לקוטי תורה ראה כח, ד.}}

כל האמור, הוא עולם הבא כפי שנמשך בו גילוי תענוג האלוקי שבמצוות עצמם, אמנם מצד עצמו ההתגלות שבו היא מוגבלת. וישנם שני דרגות וסוגי התגלות. האחת מוגבלת ופנימית, והיא התגלות זיו והארה בלבד  מדרגת [[ממלא כל עלמין]] והשנייה התגלות שאינה מוגבלת המתגלית כתוצאה מקיום מצוות מעשיות.{{הערה|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/569/22/287.htm סה"מ תקס"ט].}} דרגה זו המוגבלת מכונה 'ש"י עולמות' בניגוד להמשכה שעל ידי המצוות שהם כמספר תר"ך הנמשך על ידי תרי"ג מצוות ושבע מצות דרבנן שהם פי שתיים מהמספר ש"י. {{הערה|וככה הגדול - תרל"ז.}}

====גילוי התענוג שישראל עצמם====
עיקר הגילוי בתחיית המתים הוא שתתגלה המעלה שבישראל עצמם, שהם "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".{{הערה|ישעיה ס, כא.}} דרגה זו היא למעלה מגילוי התענוג שבמעשה המצוות כי ישראל מושרשים ב[[עצמות]] למעלה מהתורה והמצוות. ובפרטיות שני דרגות בזה המעלה שבנשמות ישראל שבהם יתגלה שהם מושרשים בעצמות, ומעלת הגוף שבו ישנו בחירת העצמות. ולכן גילוי מעלתם נעלית יותר אפילו משכר עבודתם. 

עיקר הגילוי בזמן התחייה הוא גילוי זה, לפי שגילוי התענוג שבמצוות ישנה כבר גם בימות המשיח, למרות שהגילוי שבימות המשיח אינו כמו הגילוי שבתחיית המתים שלכן אמרו חז"ל: "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל עולם הבא עין לא ראתה גו'", זה עצמו מוכיח שבתחיית המתים תתגלה דרגה שלא התגלתה כלל בימות המשיח והוא המעלה שבישראל עצמם, כי תענוג מעשה המצוות תתחיל להתגלות כבר בימות המשיח.   
מאידך, גילוי זה בא דווקא לאחרי גילוי התענוג שבמעשה המצוות, (הן הגילוי שבימות המשיח והן הגילוי שבתחיית המתים גופא), לפי שדווקא אחרי שישנה שלימות הגילוי של התענוג ממעשה המצוות יתעלו ישראל ויקבלו הגילוי והתענוג שמהם עצמם.{{הערה|להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו.}}