עריכת הדף "הקריאה והקדושה" (פסקה)

==העורך וכותבי המאמרים==
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.

ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם אהרן (הערי) הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראה בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.

גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.

מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע מהשני, אנו לא ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים".