עריכת הדף "קידוש" (פסקה)

==מנהגי הקידוש==
'''[[יין]] מתוקן''' - מקפידים להשתמש ב[[יין]] שלא שתו ממנו הנקרא "יין פגום", אך ניתן ל"תקן" את היין הפגום אפילו באמצעות טיפה אחת מיין מתוקן.

'''כוס שלם''' - נוהגים לקדש בכוס שלמה ולא שבורה, ולכתחילה עדיף לא להשתמש בכוס חד פעמי. 

'''כוס ללא רגל''' - [[הרבי]] משתמש בכוס ללא רגל, וכן נהוג בקרב אנ"ש. הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב טעם לנוהג זה הקיים גם בקהילות חסידיות אחרות: כיוון שע"פ הזוהר נעשה עניין אחד מחמש אצבעות היד יחד עם הכוס, ולכן אין מפסיקים ביניהם{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 400}}. הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] כתב על כך: בפועל, לא ראו שרבותינו השתמשו בגביע עם רגל. אך מאידך, הרב [[יעקב לנדא]] לא הכיר זהירות זו כלל, אלא אמר שסוג זה של גביע לא היה מצוי ברוסיה. עוד העיר, שבידי אדמו"רי סדיגורא עובר מדור לדור כוסו של אבי המשפחה, הרב [[המגיד ממזריטש]], שהיא עם רגל, וצילומה פורסם בכמה מקומות{{הערה|{{קישור התקשרות צאח|1839|10422||הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.

'''הרמת הכוס -''' לוקח את הכוס בימינו, מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית, כשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ארבע אצבעותיו מוגבהות והאגודל מושכב מן הצד. הכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים (24 ס"מ) מעל גבי השולחן - וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה{{הערה|העידו רבים שלא ראו את הרבי מגביה את הכוס שלושה טפחים}}. 

'''הבטה בנרות -''' כשמתחיל לקדש יביט ב[[נרות שבת]], ועדיף שיהיו נרות אלו הנרות שברכו עליהם, ובפרט ביום טוב שמברכים שתי ברכות - גם ברכת "שהחיינו". 

'''הבטה ביין -''' בשעת ברכת הגפן והקידוש יתסכל על כוס הקידוש, [[הרבי]] נוהג להביט ביין בכל פעם שמוזכר מילה עם השורש קידוש. 

'''מעומד ומיושב''' - בקידוש הלילה נוהגים לקדש מעומד, אך בקידוש היום ניתן לקדש גם מיושב.

'''יציאה ידי חובה - ''' מנהג חסידים להקפיד בקידוש הלילה שכל אחד מעל גיל בר מצווה מקדש על היין בעצמו. ויש המחנכים כבר מגיל צעיר יותר{{הערה|1=על פי [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121012 עדותה של הרבנית חנה גוראריה (אמיתות התיעוד מוטלת בספק)], בהיותה ילדה, בכתה מדוע רק הגברים עושים קידוש, וכששמע זאת סבה [[אדמו"ר הרש"ב]] קנה עבורה ועבור אחיותיה גביעי כסף קטנים והיה מוזג מכוסו אל תוך הגביע שלהם ומורה להם לומר ברכה בקול רם.}}.