עריכת הדף "נסירה" (פסקה)

===לביאור שזהו ע"ד גורעין ומוסיפין ודורשין===
בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"{{הערה|ד" ה אני לדודי ה'תשכ"ט}} 

'''גורעין''' - גריעה והתרחקות מהמעשים הקודמים, גריעה מהתפשטות נפש הבהמית, גריעה מהנאה מענייני העולם לבד מהנצרך לעבודת ה', ושינוי ההתנהגות לצד ההופכי. שלפני התשובה האדם בתוקף הרע ועניינים אלוקיים אינם פועלים בו, ולאחר התשובה האדם בתוקף גדול של הקדושה שכל דבר אלוקי נוגע לו.

'''מוסיפין''' - הוספה בעבודת ה' יותר מהאופן בו הי' רגיל לפני כן{{הערה|ע"ד הנאמר בתנא דבי אליהו:"היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא שניים"}}. ושיהי' קשור לאלוקות ומרוחק מעניינים הופכיים יותר מהרגיל. 

'''דורשין''' - פשפוש ודרישה גם בדקות הרע בלב ולבערו{{הערה|ועל ידי זה מה שמשיג במוחו יתקבל בליבו ויהי' "בר לבב"}} ודרישה אחרי הקב"ה בכל הלב ועל ידי זה מציאת ענייני אלוקות בכל מקום ודבר ואף בקליפות{{הערה|כמו שופט שדורש וחוקר גם בעניינים שלא קשורים באופן ישיר}}{{הערה|מגיד דבריו ליעקב פ' רנד. אור תורה פ' רסב. עת"ר ע' ס-סא. ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט - סה"מ ע' 220 ואילך. ד"ה זה תרכ"ג. וע"ע באור התורה ואתחנן שסד ואילך. וע"ע בסה"מ תרנ"א ע' לב ובסה"מ תרנ"ג ע' קס שענין התשובה שבנסירה הו"ע התעוררות בחי' עצמות נקודת הלב עיי"ש.}}

הסיבה שהסדר הוא גורעין ואח"כ מוסיפין הוא מפני שההסתר של נפש הבהמית בא להאדם לפני הגילוי של הנפש האלוקית ולכן יש להסירו קודם{{הערה|סה"מ עת"ר ע' סב ואילך, תש"ט שם}}