עריכת הדף "משתמש:חסיד של הרבי/סדר יום בחסידות חב"ד" (פסקה)

===זמנים מיוחדים===
[[קובץ:דוכן תפילין.jpg|שמלא|ממוזער|250px|דוכן תפילין המאויש על-ידי חסידי חב"ד. [[מבצע תפילין]] ממלא חלק מסדר יומו של חסיד חב"ד בזמנו הפנוי]]
ב[[יומי דפגרא]] חסידיים{{הערה|לפירוט ראה ב[[תבנית:ימי חב"ד לפי זמנים]]}} עורכים התוועדויות בבתי חב"ד ריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל, ההתוועדויות נערכות לרוב בליל התאריך החסידי (חוץ מ[[י"ט כסלו]] אותו מנהג ליובאוויטש הוא לחגוג בליל כ' כסלו ולא בליל י"ט{{הערה|ראה בספר החייל - גלגולו של תמים - הוצאת [[ממש - מרכז ההפצה בארץ הקודש|ממש]]}}).

ביום [[ט"ו אלול]] יום הקמת ישיבות תומכי תמימים כלל חסידי חב"ד (כולל ילדים) נוהגים לבוא בשערי ישיבות תומכי תמימים השונות ברחבי העולם למשך זמן-מה. 

[[ליל שישי]] זהו זמן המיוחד ל[[התוועדות|התתוועדויות]] בריכוזי חב"ד השונים וללימוד משותף בבתי הכנסת. ב[[770]] בכל ליל שישי יש התוועדויות לאורך [[הזאל הגדול (770)|הזאל הגדול]] המאורגנות על-ידי תלמידי ה[[קבוצה]]. בנוסף יש המארגנים בזמנים אלה התוועדויות-רחוב במקומות מרכזיים ומתוועדים עם העוברי אורח.

[[יום שישי|ימי שישי]] וערבי חגים מוקדשים בקרב חסידי חב"ד להתעסקות ב[[מבצע תפילין]], ה[[תמימים]] יוצאים למבצע תפילין החל משעות הבוקר (בחורף לאחר תפילת שחרית ובקיץ יש ישיבות שיוצאות למצבעים לאחר {{מונחון|סדר עיונא|לימוד גמרא לעיון}} קצר) ועד סמוך לכניסת השבת, בעוד ש[[נשואים]] יוצאים יותר בשעות הצהריים. [[שניים מקרא ואחד תרגום]] נתן להגיד מחצות היום של יום שישי אם-כי הרבי נוהג להגיד שניים מקרא לאחר סעודת [[ליל שבת]].

ברוב רובם של ריכוזי חב"ד בארץ ובעולם זמן תפילת שחרית של [[שבת קודש]] הוא בשעה עשר בבוקר, וזאת בהתאם לזמן התפילה ב[[770]]. ב[[שבת מברכים]] אומרים חסידי חב"ד את כל [[ספר התהילים]] בציבור קודם תפילת שחרית ולאחרי התפילה עורכים [[התוועדות]]{{הערה|ראה ב[[היום יום]] של שבתות מברכים וזה לשונו של הרבי: {{ציטוטון|אמירת כל התהילים בהשכמה. יום התוועדות}}}}. בשבתות בין [[קריאת התורה]] ל[[מוסף]] נוהגים בריכוזי חב"ד ובישיבות תות"ל שאחד מהמתפללים אומר דבר תורה על [[פרשת השבוע]], בדרך כלל נקודה מ[[שיחה|שיחה של הרבי]]. בשבתות שלפני או שיוצאים ב[[יומי דפגרא]] חסידיים נוהגים לערוך קידוש והתוועדות בבתי כנסת ובבתי חב"ד. בישיבות תות"ל כל שבת ישיבה יש התוועדות עם רבנים מהישיבה.

ב[[מוצאי שבת]] [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שחסידים יעשו [[מלווה מלכה]] בביתם הפרטי{{הערה|[[היום יום]] ל' סיון}}, כחלק מסעודת המלווה מלכה נהוג לטיול ידיים ולאכול פת. יש מסורת שהשתמרה אצל חסידי החצרות השונים שבמוצאי שבת יש סגולה לספר מסיפורי [[הבעל שם טוב]], הרבי אמר על-כך שהסגולה היא לספר גם מסיפורי צדיקים אחרים ולאו-דווקא על הבעל שם טוב. מעניין לעניין מסופר על חסיד אחד שאמר לרבי שהוא שמע שלקפל במוצאי שבת את ה[[טלית]] זה סגולה ל[[שלום בית]], הרבי ענה לו שהוא אינו ידוע האם קיפול הטלית זוהי סגולה לשום בית אך לקפל את השרוולים ולעזור לאישה לשטוף את הכלים זה בטוח יעזור לשלום הבית{{הערה|[https://abc770.org/testjok/%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%AA/ באתר חב"ד אין סוף]}}..

לאנשים עם ילדים הרבי הורה להקדיש לפחות חצי-שעה ביום ללימוד משותף עם בנם. בקשר לכך כמו בריכוזיים חרדיים רבים גם בחסידות חב"ד יש דגש מיוחד בתלמודי התורה ובריכוזים השונים על "אבות ובנים" שעה שבועית בה לומדים הילדים עם האבות בבית כנסת או בתלמוד תורה.
{{להשלים}}