עריכת הדף "מז'יבוז'" (פסקה)

==תקופת נכדי הבעש"ט==

בערך בשנת [[תקמ"ז]] הגיע למקום הרה"ק ר' [[משה חיים אפרים מסדליקוב]], בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], נכדו של [[הבעל שם טוב]] שנולד וגדל בעיירה. 

ר' משה חיים אפריים שימש כ[[רב]] ו[[מגיד]] בעיירה, ונערץ מאד עליהם. 

אמנם, כיוון שלא היה [[אדמו"ר]], לא נוצרה סביבו [[חסידות]], והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.

ר' אפריים נפטר בי"ז [[אייר]] [[תק"ס]].

לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' [[ברוך ממז'יבוז]], שכיהן אז כ[[אדמו"ר]] ב[[טולצ'ין]], במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.

בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי [[חסיד]]ים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.

מסופר{{הערה|מפי השמועה}} כי בזמן הנהגת ר' ברוך [[חסיד]]י [[חב"ד]] נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך ל[[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקע"א]] [[הסתלקות|נסתלק]] ר' ברוך{{הערה|על פי אנצקלופדי' 'גדולי הדורות'.}}.