עריכת הדף "מאסרו השני של אדמו"ר הזקן" (פסקה)

===הביקור אצל גדולי המתנגדים===
על פי ההסכם עם ר' [[נטע נוטקין]], זמן מה לאחר התיישבותו של אדמו"ר הזקן בליאדי, יצא לבקר אצל שלושה מגדולי המתנגדים: ר' משה חפץ מצאווס, ר' יהושע צייטלין ור' יואל מאמציסלאוו. המטרה בביקורים אלו הייתה כפולה - לקיים את התנאי, ולהביא להשקטת המחלוקת על ידי מפגש בלתי אמצעי עם ראשי המתנגדים.

הראשון מבין השלושה היה ר' משה חפץ{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=94 בית רבי פרק כ].}}, והוא היה מגדולי הגאונים באותו הדור והיה נוהג לבטל את כולם ולא היה קורא לאף אחד בשם תואר כי אם בשמו הפרטי בלבד. כאשר נכנס אדמו"ר הזקן, שאל אותו הגאון על קושיה שנותרה לו עוד מצעירותו ואף אחד מהגאונים עמם נפגש לא הצליחו לפתור, ואדמו"ר הזקן השיב לו שהמדרשים הסותרים שהתקשה בהם תלויים במחלוקת מפורשת בש"ס בנוגע לפר העלם דבר של ציבור, ור' משה קיבל את התשובה והתפעל ממנה ביותר וחלק לו כבוד והגיש לו בעצמו כסא ואף ביקש מאשתו להגיש כיבוד טוב לאורח הנכבד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=171 הקושיה ותשובתה] בספר 'אגרות בעל התניא ובני דורו עמוד קנד.}}.

הביקור השני היה אצל ר' [[יהושע צייטלין (שקלוב)|יהושע צייטלין]], אליו נסע אדמו"ר הזקן מיד לאחר הביקור אצל ר' משה חפץ{{הערה|בנוגע לאופן בו קיבל את אדמו"ר הזקן ישנם מסורות סותרות. במקומות אחדים מובא שהכין לכבודו שולחן עם רגליים עשויות כסף, ואילו במקומות אחרים מובא שכשאדמו"ר הזקן הגיע אליו הוא היה באמצע לנוח, וכאשר נכנס אדמו"ר הזקן לחדרו אפילו לא קם ממיטתו אלא שאל אותו בעודו שוכב האם הוא יודע ללמוד, ומשנענה בחיוב שאל כמה פעמים מוזכרים אביי ורבא בש"ס.}}, שרצה לנסות את אדמו"ר הזקן ולהגיש לו על ידי המשרת הגוי שדיבר ב[[אידיש]] יין-נסך, אך המשרת הביא בטעות מי דבש ("מעד"), ואדמו"ר הזקן בירך שהכל ושתה, ואמר לר' יהושע צייטלין שהוא אמנם עמד בנסיון, אבל יש שאלה על כל מרתף היין היות וגוי נכנס לשם.

בהמשך המפגש, שאל ר' יהושע את אדמו"ר הזקן מהו המקור בנגלה דתורה לכך שלימוד התורה וקיום המצות שאינם לשמה אינו עולה למעלה, ואדמו"ר הזקן השיב שזו גמרא מפורשת ולאחר שר' יהושע נלאה למצוא אותה בכח זכרונו, ציין אדמו"ר הזקן לגמרא במסכת פסחים{{הערה|בחלק מהמסורות מובא שכאשר שמע ר' יהושע שהדבר כתוב במפורש במסכת פסחים, קם ממיטתו והביא את הגמרא וביקש מאדמו"ר הזקן להראות לו היכן זה נמצא, ואדמו"ר הזקן פתח בדף נ' עמוד ב'.}}, ש"גדול עד שמים חסדך"{{הערה|תהלים נז, יא.}}הוא על תורה ומצוות הנעשים שלא לשמה, ו"גדול מעל שמים חסדך"{{הערה|תהלים קח, ה.}} הוא התורה ומצוות הנעשים מתוך כוונה לשמה.

לאחר מכן, כאשר הגיע אדמו"ר הזקן לר' [[יואל מאמציסלוו]], קיבל אותו ר' יואל בכבוד גדול וקרא לו "[[שלום עליכם]] רבי", ולתמיהתו של אדמו"ר הזקן השיב שהוא אכן רבו, היות וכאשר היה צעיר ואדמו"ר הזקן עוד התגורר ב[[וויטבסק]], שאל את אדמו"ר הזקן פשט בגמרא ואדמו"ר הזקן השיב לו. כאשר שמע זאת אדמו"ר הזקן שאל אותו מדוע לא פדה אותו כפי הדין שתלמיד חייב לפדות את רבו, ור' יואל השיב שאם זה היה תלוי בכסף היה עושה כל התלוי בו, אך לא היה לו כיצד לסייע בשחרורו.