עריכת הדף "כתב אדמו"ר הזקן" (פסקה)

==התייחסות הרבי==
על אף הבעייתיות שבהעברת המסורה כאשר אינה איש מפי איש, נפסק בספרות ההלכה{{הערה|שערי-תשובה ר"ס לב: '''"יכול לדקדק לעשות בתמונות האותיות שכתבו סופרים מפורסמים אנשי השם ואנשי מעשה"'''.}} כי ניתן ללמוד את כתיבת האותיות על פי צורת כתיבתו של סופר מומחה. וכך אכן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ח"ו עמ' צה.}} להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] בבחרותו: "חבל שלא נתרגל בכתיבה יפה בתמונת הכתיבה של ר' ראובן סופר שהיא כתיבה יפה עד מאד, כי במדינה זו נחוצים סופרים".

ובנוגע למעשה בפועל, הורה [[הרבי]] במפורש לחסידי חב"ד לקנות [[תפילין]] ומזוזות '''דוקא''' בכתב אדמו"ר הזקן.
לאחד החסידים שהסתפק בנוגע לסוג צורת האותיות בתפילין שהוא מעוניין לקנות לבני משפחתו, ענה הרבי במכתב ברור במיוחד{{הערה|[[אגרות קודש]] חטו עמ' שטז.}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפלא הספק בזה, כי הרי הכלל ופסק-דין הוא, דבאתריה (השייכים) דרב נהוג כרב.. והלואי כבר היה עוזב דרכו לחפש קושיות וסתירות ויתחיל ללכת בדרך הישרה בהקדמת נעשה לנשמע, הוא הדרך שהורו רבותינו נשיאינו הקדושים, שהוא גם דרך כללי לכלל ישראל}}

בנוסף לכך, הרבי דרבן{{הערה|בין הסופרים שקיבלו הוראות מהרבי: הרב [[אליעזר צבי צירקינד]] (קראון הייטס), הרב [[מנחם מנדל אהרונוב]] (קנדה), הרב [[חיים עוזר מרינובסקי]], הרב אליהו גבאי, הרב [[שמשון כהנא]], ועוד. ראו המקורות לכך בהרחבה בהקדמה לספר [[כתב חב"ד (ספר)|כתב חב"ד]].}} מספר סופרי סת"ם ללמוד את צורת כתיבת האותיות על-פי שיטת [[אדמו"ר הזקן]] מתוך פרשיות התפילין המיוחסות לר' ראובן הסופר, ולנהוג על פיהם.

===הפולמוס בנוגע למעשה בפועל===
על אף ההתייחסויות מהרבי בנוגע לכתב זה, ישנם כמה וכמה סופרי סת"ם משפיעים ורבנים{{הערה|כך העיד הסופר הרב ישראל מרדכי לישנר (כפר חב"ד) בשם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שהורה לו לכתוב רק בכתב האריז"ל.}}, הטוענים שאין להשתמש בכתב זה היות ואין בו מסורת ברורה, כשלחיזוק דבריהם הם מצטטים את מכתבי הרבי בהם עוסק בבירור פרטים שונים בכתב חב"ד.

המצדדים בשימוש בכתב זה משיבים על טענות אלו, במספר אופנים, וביניהם: '''א.''' במקביל לבירור אודות הכתב הורה הרבי בהוראות פרטיות לכמה וכמה מהחסידים שישתמשו דווקא בכתב זה. '''ב.''' בכל ההתייחסויות של הרבי אין אף התייחסות השוללת את השימוש בכתב, אלא רק מענות המתפרשות לחיוב. '''ג.''' גם הכתב המכונה 'כתב האריז"ל' - בו משתמשים המתנגדים לשימוש בכתב אדמו"ר הזקן - אין בו מסורת ברורה, והוא עבר מספר שינויים לאורך השנים{{הערה|ולטענתם, זו הייתה הסיבה המקורית לכך ש[[המגיד ממעזריטש]] ביקש מאדמו"ר הזקן לתקן את הכתב.}} ובפרט לאחר מלחמת העולם השנייה{{הערה|וראה באריכות בעניין זה בקונט' "באתריה דרב".}}. '''ד.''' השאלות של הרבי בנוגע לכתב היו רק עד השנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]], כאשר לאחר גל העלייה מרוסיה שהיה אז, בו נכללו גם סופרי סת"ם חסידי חב"ד בעלי מסורת, נפתרו הספקות.

בשנת [[תשס"ו]] נערך פולמוס נרחב על השימוש בכתב זה במספר בימות חב"דיות-תורניות, ביניהן [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]]{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תשעא], [http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=888&cat=11&haoro=2 גליון תתפח], ועוד.}}, [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[גליון התקשרות]]{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit237.htm גליון רלז], [http://chabad-il.org/hit/hit409.htm גליון תט], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5177&CategoryID=1191 גליון תשלה].}}.