עריכת הדף "ימי החופש" (פסקה)

== תוצר אמריקה מדבר על יחודא עילאה ==

מצויים הרי כאן הבחורים היוצאים ל[[שליחות]] (לתקופת חופש הקיץ) לקרב יהודים, כפי שנהוג הדבר בשנים האחרונות. 

מכיון וי"ב [[תמוז]] הוא יום סגולה "להמשיך" את כל ההארות וההשפעות בנוגע ל[[תורה]] ו[[מצוות]] - הרי שאת הכח על כך עליהם לשאוב מיום זה, כדי שיצליחו בשליחותם, הן מה שהם פועלים במודע, והן מה שנפעל על ידם שלא במודע. 

אחד ה[[תמימים]] שיצא לשליחות, דובר [[אנגלית]] רהוטה, הסביר ענינים ביהדות וב[[חסידות]]. הוא דיבר אודות [[יחודא תתאה]] ו[[יחודא עילאה]], בלכתו בדרך בלטה מכנף בגדו אחת הציציות. וכן "הציצה" מעבר לאזנו "פאה" מפאת ראשו. אחד מיהודי העיר (בה דיבר אותו צעיר) התענין במוצאו של הבחור - האם הוא מ[[פולין]] או מגליציה; כשענו לו כי אין הוא כלל יוצא [[אירופה]] אלא "תוצר" [[אמריקה]], יליד בוסטון - ה[[רשימו]] הדבר מאד: בחור יהודי, יליד [[בוסטון]], המדבר [[אנגלית]] רהוטה, משוחח אודות יחודא-תתאה ויחודא-עילאה?! אמנם קצרה בינתו מהבין את מהות הנושאים הללו, אך זאת קלט כי הנושאים הללו נעלים הם במאד, ובכדי לרדת לעומקים יש צורך לסיים מספר קולג'ים.. 

אותו תמים-שליח לא ידע כלל אודות ה[[יהודי]] הלזה. ה"פאה" ש"הציצה" הייתה תוצאה של השרב ששרר באותו יום ובאותו מקום, אשר לכן הוא הסיר את מגבעתו ומכיון ובאותה שעה נשבה הרוח - התעופפה לו במקצת פאת ראשו, אף [[ציצית]] כנף בגדו, שבלטה החוצה - הייתה תוצאה של בטלנות ותו לא... 

... בחור שיצא לשליחת ושוחח מה ששוחח לא חשב כלל אודות היהודי שהתעניין בו, אך על הלה פעל הדבר עמוקות. הריוח הראשון, כתוצאה ממפגש זה, היה שלגבאי ה[[צדקה]] ("המשולח") הראשון אשר הגיע לביתו של היהודי הזה - הוא תורם סכום כסף גדול יותר מכפי שנתן עד כה. לאחר מכן החלו לשוחח עמו ולהשפיע עליו בנוגע לכשרות, שמירת שבת וכו', אט אט הוא מתקרב יותר ויותר ליהדות, ואילו אותו בחור שפעל זאת - אינו יודע מכך עד עצם היום הזה. 

מכיון ונסיעות אלו הם ב[[שליחות]]ו של הרבי. הרי כביכול הרבי נוסע עמהם. ומשום כך בענינים שיש צורך בהשפעה פנימית, עליהם לדעת מכך, שהרי עליהם לדבר עם הזולת. אולם באשר להשפעה שהרבי משפיע בדרך מקיף, אין כל הכרח כי ידע השליח מה ארע כתוצאה משליחות זו. 

היות וי"ב תמוז הנו יום סגולה, על כן "ישאבו" כחות לזה מי"ב [[תמוז]] [[הרבי]] רמז כי השלוחים יאמרו [[לחיים]]){{הערה|1=תרגום משיחת י"ג תמוז [[תשט"ו]] סי"א - הנחה בלתי מוגה}}. 

===דוקא בימי החופש=== 

... ולפלא שאינו מזכיר דבר מעניניו בתורה ומצוותי' - עתה. ובפרט על פי המדובר, אשר דוקא בימים הנקראים בלשון העולם ימי החופש, יש להוסיף בלימוד התורה ובהידור בקיום המצוות, כיון שאז כמה דברים המבלבלים במשך ימות השנה, פטורים מהם, ועוד טעם נוסף בזה, לבעלי תכונות [[נפש]] מסוימות, אשר דוקא בימים אלו, שאין מחויבים על פי דין הישיבה למשמעת וללמוד תורה מספר שעות בכל יום ויום, הרי מראים שברצון הטוב ומבלי ציווי מבחוץ - מוסיפים על מספר זה כמה וכמה. ובפרט שעליו להראות "דוגמה חי' בסביבתו עתה, מהו תלמיד ישיבה בכלל וישיבת תומכי תמימים בפרט, שממנו יראו וכן יעשו. וכמבואר בדברי חז"ל ורז"ל בכ"מ.{{הערה|1=ממכתב כ"ד [[מנ"א]] [[תשט"ז]] [[לקו"ש]] חלק ח' ע' 367.}} 

===לנצל ימים אלו ===

לפלא מ"ש שכיון שזהו בין הזמנים בישיבות לכן נתמעט מספר המשתתפים בשיעורי [[דא"ח]], כי הרי אדרבה. כשהוא בין הזמנים פנוים הם יותר וביכולתם להרבות בשיעורים אלו אם במקום דעת עתה או במקום שלשם נוסעים על ידי שיקשרום שם עם אנשים המתאימים, והרי כמו דמשהו דימים אלו נוגע ביותר, שכן הוא בגשמיות מפני שכן הוא בענינים הרוחנים, ובמילא מובן עד כמה נוגע הנ"ל היינו שינצלו ימי הפסח בלימוד המחזק את כח האמונה, ואף שלכאורה אין הענין נוגע עתה, בכ"ז יש על דרך זה מזמן לזמן ביומא דפגרא וכו'...{{הערה|1=ממכתב ד' [[אייר]] [[תשט"ז]].}} 

===חובת הלימוד חלה כמובן גם בימי החופש=== 

אף על פי שבימינו [[בית המקדש]] חרב, ואין לנו [[קרבנות|עבודת הקרבנות]] - הרי יש לנו חובת [[לימוד התורה]] ושמירת מצותיה. וחובה זו חלה על כל אחד, בכל גיל ובכל מצב. אולם בגלל טרדת הפרנסה נאלצים רבים להסתפק בקביעות עתים לתורה. 

והנה, הכהנים שבימינו, אשר כל יומם קודם לתורה - הם ה[[רב|רבנים]] ראשי ישיבות, וגם הצעירים, אשר מקבלים את משכורתם וכל צרכיהם מאחרים כדי שיהיו פנויים לעבודת ה', ללמוד וללמד תורה. 

המשכורת שמקבלים הצעירים במאכל, משתה, הלבשה, דירה וכדומה, הם מעין [[מתנות כהונה]] שקיבלו ה[[כהנים]] בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים. 

ומכיון שאין להם טרדות הפרנסה - הרי-זה מחייב אותם לשקוד ולהתמיד בלימוד התורה ועבודת ה', לא רק בשביל עצמם, אלא גם בשביל הוריהם, בשביל חבריהם שאינם יודעים חובתם בתורה ומצוות, ובשביל כל עם ישראל. 

חובת הלימוד חלה כמובן גם בימי החופש, לכן ילמד כל אחד ואחד מכם לפחות שעה א' ביום, בעיקר בפרשת השבוע ודינים בקיצור שו"ע...{{הערה|1משיחת בדר"ח תמוז [[תשח"י]].}} 

===לא תמיד הכוונה לעבוד את השי"ת היא בגלוי===

.. את זה לעומת זה עשה אלקים, וכשה[[גוף]] מתעסק לחזק בריאותו על ידי ענינים גשמיים כפשוטם, בהוספה באכו"ש טיול וכו' (ולא תמיד הכונה לעבוד את השי"ת - בגלוי) הרי זה דורש הוספה גם כן בבריאות הנשמה, ועוד יותר מאשר בבריאות הגוף, כיון שהסביבה בנאות דשא ממשכת יותר לענינים פשוטים הנ"ל מאשר בעיר, ולכה"פ צריכה להיות ההוספה ברוחניות כמו ההוספה בגשמיות, והרי מובא שזהו אחד הטעמים ללמוד פרקי אבות תיכף לכניסת הקיץ, כיון שאז הטבע מתחזק האילנות מלבלבים וכו', ומובן גם כן שמזה אין סתירה כלל וכלל להוראת הבעש"ט עזב תעזב עמו כו', ולא על ידי תעניות וסיגופים כי כח המתאוה יש להלבישו בקדושה וכו', עדי יקוים היעוק המקוה שה[[גוף]] לא רק שלא יבלבל להרוחני ולא רק שיסייע בידו אלא שאדרבה נקבה תסובב גבר.{{הערה|1=ממכתב כ"ו [[אייר]] [[תשט"ו]].}}