עריכת הדף "טעמים נקודות תגין אותיות" (פסקה)

===אותיות בז"א===
{{הערה|שם=אוה"ת וארא}}שטח הוא כשנמשך לידת המדות, וכנודע מעניין [[אור מים רקיע]], שהאותיות הם ציורים של ההמשכות. היינו, צורתן היא לפי מהות ההמשכה וכידוע שציור מורה על מדה וגבול. ולכן האותיות הם בבחינת המדות. וההסברה בזה (בקשר המידות לאותיות), כי שרש האותיות היינו שהם בחינת כלים, כי הן כלים להמשיך את אור השכל מהרב לתלמיד, שאם לא האותיות לא הייתה יכולת לאדם להשפיע לזולתו דבר חכמה. והיינו{{הערה| ועמ"ש ע"פ מי שם פה לאדם.}}, דלפי שנתחלקו לחלקים (היינו כ"ב הברות) על כן יוכלו להיות כלים: כמו שיוצק מחביות גדולה לתוך כלים קטנים, כך על ידי חלוקת השכל למשפטים, מילים ואותיות יוכל התלמיד לקבל.

והתחלקות זו היא עניין התכללות המידות, וכמו גבורות גשמים )שיורדים '''בגבורה''' טפין טפין - וזהו עיקר '''החסד'''). על כן האותיות נמשכים מבחי' חג"ת: כי התחלקותן היא מצד הגבורה, וצירופן להיות תיבה זהו ע"י החסד{{הערה|וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב.}}.

ובפרטות יותר{{הערה|סידור שער ר"ה אד' שפתי תפתח ובספר יצירה.}} נחלקות כ"ב האותיות עצמן לשלשה קוים: חסד דין ורחמים. שעטנ"ז ג"ץ  הם מבחינת הגבורה, בד"ק חי"ה הן מבחינת התפארת, ואוכ"ל מספר"ת מהחסד.
 
הסבר נוסף שמובא לגבי הקשר בין מידות להאותיות הוא, שהאותיות הם כלים{{הערה|תניא ח"ב ספ"ד "הכלים הן הן האותיות".}}. הכלי יש בו ג' בחינות: פנימי אמצעי חיצון, והיא בחינת המידות שכלולות מחג"ת{{הערה|עיין בלקו"ת פי שלח בד"ה ענין הנסכים, ושם פ"א גבי כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב כו' עכ"ה, וכן הוא בפרדס שער האותיות פ"ג.}} נמצא האותיות הם מחג"ת{{הערה|אוה"ת וארא ב'תקעב ג. ועי' חוקת תשסח}}.