עריכת הדף "חב"דפדיה:פארבריינגען/ארכיון 2" (פסקה)

== פרשת פנחס ==
הפרשה ממשיכה את הסיפור מסוף הפרשה הקודמת, על פנחס שדקר למוות את זמרי נשיא שמעון והמדיינית כזבי, בעת שחטאו לעיני העם, ובכך עצר את המגיפה שהשתוללה. חז"ל מספרים, שבאותם רגעים שלפני הדקירה שררה מבוכה רבה, ובני ישראל בראשות ההנהגה שהיתה במקום, לא ידעו כיצד לפעול. בתוך כך, פנה פנחס- נכדו של אהרן הכהן, למשה רבינו, והזכיר שעל פי ההלכה "קנאים פוגעים בו". משמעות הדין הוא, שאם אדם חילל את הקודש (לדוגמא קילל את ה' באמצעות קסם, או חטא עם גויה) הרי שבזמן אמת, מקרה זה לא מטופל באמצעות מערכת אכיפת החוק, אלא ניתנת רשות לאדם מהציבור לפגוע במחלל הקודש. ההיתר לבודד ליטול את החוק לידיו, הינו חריג ושברירי, שכן אם האדם ילך לבית הדין ויבקש היתר לפעול, הוא לא יקבל אותו. במקרה זה האדם נדרש לפעול עצמאית (בזהירות הנדרשת על פי דין התורה בלבד, תוך ווידוא שמדובר פה בקנאות אמיתית למטרה ולא מסיבות אישיות אחרות), תוך נכונות לשלם מחיר אישי. בסופו של דבר, פנחס לא נענש על מעשהו, אלא זכה לכהונת עולם לו ולזרעו- מתנה שמיימית ללא תקדים בהסטוריה.

ככל סיפור בתורה, גם מקרה נדיר זה נושא מסר עבורנו. כשנמצאים בדור האחרון, ואנו מחוייבים לעשות כל אשר ביכולתנו על מנת להביא את ההתגלות בפועל, הרבי כבר הראה לנו את כל הדברים שצריכים לעשות, בלי פטנטים חדשים, בלי פסק דין לעצמנו, אלא הרבי אומר אני לא יכול לעשות אלא בידיים שלכם, אפילו של אחד מכם!!!

משיח נאו--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 15:50, 2 ביולי 2010 (UTC)

::דומני כי מעולם לא הוסברה טוב יותר צעקתו של הרבי '''"טוט וואס איר קענט"!'''{{הערה|איני זוכר הנוסח המדויק.}} --מחכים ל'''ביאת משיח, היום כ' בתמוז ה'תש"ע'''  [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 16:23, 2 ביולי 2010 (UTC)

"און טוט אַלץ וואָס איר קענט" משיחת [[כ"ח ניסן תנש"א]]--[[משתמש:יוספי21|יוסי]] ([[שיחת משתמש:יוספי21|שיחה]]). 18:32, 3 ביולי 2010 (UTC)