עריכת הדף "שערות הראש והזקן" (פסקה)

===שערות הזקן – שורש התורה{{הערה|מים רבים תרל"ו אות מד.}}===
;שורש התורה - מוחין דגדלות
בשונה משערות הראש (הצומחות גם בקטנות) – שערות הזקן צומחות רק בבגרות (ובכללות מתמלא הזקן בגיל עשרים שנה). והעניין בזה: "זקן אהרן"{{הערה|תהילים קל"ג ב'.}} רומז לתורה{{הערה|כי "זקן" הוא זה שקנה חכמה{{הערה|ע"פ קידושין לב ע"ב.}}, וסתם "חכמה" היא חכמת התורה.}}, כי ענין השערות הוא על דרך ה[[משל]] ל[[נמשל]]: שהגם שהמשל מסתיר על הנמשל (שאינו בערכו) - עם כל זה על ידי המשל מבינים הנמשל, וכדי שיוכל לומר משל צריך להיות בעל שכל יותר גדול. {{הערה| ששורש המשל גבוה מאד ולכן שלמה דוקא, שהיה החכם באדם, אמר משלים.}}. נמצא שהמשל נמשך '''מגדלות המוחין''' - שזהו על דרך שערות הזקן. והיינו, זה שהתורה נקראת "משל הקדמוני"{{הערה|שמואל א' כד יג.}} הוא לפי שהתורה נתלבשה בענינים גשמיים ציצית בצמר הגשמי וכו' - וזהו שנקראת התורה בשם שערות הזקן.

;י"ג תקוני דיקנא
ומכיון שזקן מורה על המשכה ממוחין דגדלות (כנ"ל) - "במתן תורה נדמה להם כזקן"{{הערה|על פי מכילתא ומדרש לקח טוב פרשתנו טו, ג. מכילתא ופרש"י יתרו לשמות כ, ב'.}}. כי [[י"ג מידות הרחמים]] (שבהן ניתנה התורה{{הערה|[[תורה אור]] נ. ג', [[אור התורה]] שם, [[ספר הערכים]] בערכו ובהמצוין שם}}) הן [[הארה]] מבחינה מרוממת ביותר - [[מוחין דגדלות]], נקראות בתורת הסוד גם [[י"ג תיקוני דיקנא]]. היינו, לבושי הזקן - שהם המשכת מוחין דגדלות{{הערה|מים רבים שם.}}.

====שלוש דרגות בהשתלשלות התורה====
;שערות ד[[עתיק]] - לבנות
עתיק הוא פנימיות המוחין (כי מהות המוחין הוא תענוג{{הערה|כי פנימיות אבא היא עצמה ממש פנימיות עתיק:  באתי לגני תשכ"ח אות יד, מאמרים תרס"ג חלק א עמ' סג, שם חלק ב' עמ' לז-לח, ספר המאמרים אידיש (המתורגם) עמ' 32 ועוד}}), ועליו נאמר "ושער רישיה כעמר נקא"{{הערה|דניאל ז' ט'.}} (שער ראשו כצמר נקי, לבן). היינו, כשם שאצל אדם מבוגר מלבינות שערות ראשו, כך שערות ראשו של "עתיק" (מלשון יָשָׁן, זָקֵן) הן לבנות. והעניין בזה, עתיק הוא כולו חסדים (לית שמאלא בהאי עתיקא{{הערה|זוהר חלק ג' קכט א'.}}). לבן מורה על חסדים, ושערות עתיק הן השפעה מצומצמת של תוקף החסדים.

;שערות דז"א ([[זעיר אנפין]]) - שחורות
על השערות דז"א נאמר{{הערה|שיה"ש ה' י"א.}} "קווצותיו תלתלים שחורות", כי הצבע השחור מורה על מיעוט וצמצום. זעיר אנפין הן המידות, ובהלכות התורה שבדרגה זו יש מקום (לא רק לחסדים) אלא גם לטמא, לפסול ולרחק.

;שערות דמלכות – אדומות
על השערות דמלכות נאמר{{הערה|שיה"ש ז' ו'.}} "ודלת ראשך כארגמן". היינו, כאן מדובר על הלכות התורה כפי שהן לאחר שירד האור האלוקי לתורה שבעל פה, כפי שחכמי ישראל מחדשים ומדקדקים בהלכות פרטיות בתוקף הדין ביותר – לעשות גדרים וסייגים רבים, לרחק את הטמא בתכלית הריחוק ביותר (וכן ריבוי התחלקות בהלכות פרטיות ופרטי פרטיות) – שזהו מצד בחינת גבורות וצמצומים דשמאל ביותר.

====סלסול השערות (סירוק)====
עניין סירוק השיער הוא להפריד שערה מחברתה, ומורה על עניינים שונים של "[[בירורים]]". [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[תורת חיים]] בראשית חלק א' פרשת חיי שרה מאמר ויהיו חיי שרה קכה, ד ובמקומות רבים}} מסביר שסיפור ה[[גמרא]] על [[רבי בנאה]] שראה את [[שרה]] מסלסלת בשערות [[אברהם]]{{הערה|בבא בתרא נ"ח ע"א.}} רומז לבירור נשמות [[צדיק|הצדיקים]] הקדושים מתוך פסולת נפשות [[רשע|הרשעים]] החוטאים ומתים בלא [[תשובה]], ונשמות [[גר צדק|גרי הצדק]] מתוך הגויים. כמו כן רומז סירוק השיער על בירור וליבון ההלכות{{הערה|לקו"ת אחרי כ"ז ע"ב ובמקומות רבים.}}.