עריכת הדף "שלום דובער פרידמן (שמי"ר)" (פסקה)

===לאחר השחרור===
לאחר שחרורו התקבל לעבודה במפעל העוסק במערכות פסטור [[חלב]]. במסגרת תפקידו היה עליו לנסוע ברחבי [[לטביה]] ולתקן מערכות מסוג זה. את עבודתו עשה בקבלנות, כך יכול היה שלא לעבוד בשבת. בכל ימות השבוע קם השכם בבוקר וסיים את עבודתו רק בשעות המאוחרות, וזאת כדי שיוכל לסיים את התוכנית השבועית שהוטלה עליו עד ליום שישי.

בשבתות היה מתפלל ב[[בית כנסת]] חב"ד של ריגה, בו התפללו כשני מניינים של חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר. בחגים ובימים הנוראים אורגנו המניינים בבתי החסידים, ולעיתים ר' שלום דובער אף אירח את המניין החב"די בביתו.

בין החסידים שהתגוררו בעיר באותן שנים, נמנו: הרב [[אברהם גודין]], הרב [[נחום יצחק לרמן]], הרב [[נחום בעסער]], הרב [[נתן נטע ברכהן|נות'קה ברכהן]], הרב [[זלמן לוין]], הרב [[שלמה פייגין]], הרב [[ישראל קונסון]], הרב [[שמואל לייב פרוס|מול'ע פרוס]] עליהם השלום. ויבלחט"א: הרב [[זושא גרוס|זושא]] ועוד.

ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהתקיימו בבתי החסידים, היה ר' שלום בער הרוח החיה. את ההתוועדויות פתח בלימוד שיחה של הרבי הריי"צ, שהגיעה לידיו בדרך לא דרך. לאחר מכן היה מחלק 'משקה' למשתתפים, כאשר בד בבד ניצח על הנגינה החסידית שהשתפכה בנעימות, לעיתים גם אל תוך הלילה.