עריכת הדף "שיכר של גויים" (פסקה)

==חשש ליין==
===בחנות===
כאשר אומרים שמותר לקנות משקה מגוי (דהיינו, אפילו יין תפוחים וכיוצא בזה{{הערה|ש"ך ס"ק ה.}}), או חומץ שנעשה משיכר – מדובר רק כאשר מחיר היין הינו גבוה יותר מהם, כיוון שאם לא כן, אנו חוששים שהוא עירב בהם, בכדי להרוויח{{הערה|ס"ד.}}.

הרמ"א כתב שהעירוב צריך להיות באופן שאין 60 כנגד היין במשקה{{הערה|רמ"א בס"ד.}}. אולם הט"ז תמה עליו, ופסק כבסימן קלד{{הערה|ס"ה.}} – שדי בששה חלקי מים לבטל יין{{הערה|ט"ז ס"ק ד.}}.

וגם זה בתנאי שעל ידי עירוב היין הם לא ישביחו יותר מהיין (גם באם הם בעצם שווים פחות){{הערה|ש"ך ס"ק ו.}}.

===מהחבית===
אם הוא ראה כיצד מוציאים את המשקה מהחבית שבה משמרים אותו – זה מותר, ולא חוששים לתערובת יין, כיוון שהיין היה מקלקל אותו{{הערה|ס"ד.}}; מה שאין כן בחנות, שזה רק לזמן קצר ולא יתקלקל{{הערה|ט"ז ס"ק ה.}}.

===הכלי===
אם אם רגילים למשוח את הסירים הגדולים והכלים של האחסון בשומן של חזיר – אין לחשוש, כיוון שזהו נותן טעם לפגם, וגם בטל בשישים. ולא חוששים גם אם הכלים שימשו קודם לכן לאחסון יין{{הערה|רמ"א בס"ד.}}.

===לרפואה===
יין רימונים שמוכרים לרפואה – מותר לקנותו בחנות, גם אם לא ראה כיצד המוכר מוציאו מהחבית שלו, ואפילו אם דמיו יקרים יותר ממחיר היין. דמכיוון שהוא לרפואה – מקפידים עליו שלא לערב בו (חומץ וכיוצא בזה{{הערה|ש"ך ס"ק ח.}}), והוא לא ירע לעצמו (אם יזיק למישהו){{הערה|ס"ה.}}.

וכן כל דבר שקונים מאומן – לא חוששים, כיוון שהוא חושש לאבד את האמון בו, ובזה הוא יזיק לעצמו{{הערה|רמ"א בס"ה.}}.
===בדיקה===
צריך לבדוק כאשר קונים שיכר או משקה של דבש שעשו גויים – האם דרך עשייתו הוא שמערבים בו שמרים של יין{{הערה|ס"ו.}}.

ואם מערבים בו שמרים – אסור לקנות מהם, אלא אם כן יש במשקה 60 כנגד השמרים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}. והט"ז כתב שמספיק 6 פעמים{{הערה|ט"ז ס"ק ו.}}.

וכל זה הוא כשהשמרים אינם עיקר הטעם; כיוון שאם הם עיקר הטעם אפילו באלף הם לא בטלים{{הערה|רמ"א בס"ו.}}.

{{הערות שוליים}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:כשרות]]