עריכת הדף "שושנה" (פסקה)

==עניינים נוספים בשושנה==
===כמשל לשכינה===
בספרי קבלה מבואר באופן אחר, שהשושנה היא ספירת המלכות, שמשתנה מדין לרחמים ומרחמים לדין, וכמו שדוד המלך היה אכזרי לאומות העולם ורחמני לבני ישראל, וכאשר היא מקבלת הגבורות נקראת שושנה, וכאשר מקבלת החסדים נקראת 'גינת ורדים'.

בפרטיות יותר, יש בחינת 'שושנה עילאה' שזו בחינת מלכות דאצילות, בחינת לאה, ו'שושנה תתאה' היא המלכות כפי שנשפלת בעולמות בי"ע, בחינת רחל, ואסתר היא גימטריא [[שושנה]], ונאמר עליה כי 'לא ביקשה דבר' היות ובחינת מלכות דאצילות גם כפי שנשפלת למטה, היא נעלית מההשפעה שעל ידי המלאכים{{הערה|שם=ראה|אור התורה ראה עמוד תת'א.}}.

===הצדיקים===
המדרש בשיר השירים מבאר שבאופן פרטי ה'שושנים' רומזים לצדיקים דווקא, שליבן רק כשושנה, וכן מלשון שינון, "ששונים" ולומדים{{הערה|מדרש רבה שיר השירים ד, ה.}}, ובחסידות מבואר ששתי הפירושים קשורים זה בזה כי על ידי ששונים נעשה ליבן רך{{הערה|לקוטי תורה פרשת אמור, ביאור על פסוק והניף הכהן אותם פרק ב.}}.

===בחודש אלול===
ידוע הרמז ש'אלול' הוא ראשי תיבות 'אני לדודי ודודי לי' שבחודש זה מאירים י"ג מידות הרחמים, כפי שרמוז בהמשך הפסוק "הרועה בשושנים", שיש בהם י"ג עלים.

באופן פרטי יותר, נאמר בפסוק 'שושנים' לשון רבים היות שיש ב' בחינות שושנה, בחודש אלול מאירים י"ג מידות הרחמים של שושנה תתאה, שהיא בחינת הרחמנות על מי שחסר לו, ואילו בעשרת ימי תשובה מאירים י"ג מידות הרחמים של 'שושנה עילאה', בחינת [[תשובה עילאה]] שאינה על השלמת החיסרון בלבד, אלא עליה מצד עצמה{{הערה|אור התורה שיר השירים תקמז.}}.

===העיר שושן===
{{ערך מורחב|ערך=[[פורים דמוקפין]]}}
השם 'שושן' הוא מלשון שושנה, כשם שהשושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.

[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק א' עמ' 323.}} על יסוד המבואר ב[[תורה אור]]{{הערה|1=הוספות מגילת אסתר בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מגילת אסתר (הוצאת תש"נ) ע' רנה.}} ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה{{הערה|1=נוסח הפיוט בתפילת מוסף דיוהכ"פ.}}, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים{{הערה|1=שה"ש ב, ב.}}.

הצבע העצמי של השושנה הוא אדום, אך על ידי ה[[אש]], אש [[רוחניות|רוחנית]] של [[קדושה]], אש ד[[אהבת ה']], ששורפת ומכלה את האש ד[[אהבה]] זרה של דברים גשמיים - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחינת החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. והיינו שעל ידי גלות מדי נתבררו [[נשמה|נשמות]] ישראל.

הכינוי בו היא נקראת, "איומה", היא מלשון תוקף להגן עליהם מפני ה[[חיצונים]]. ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים". גם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת כח דפורים שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת. שהרי על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטעם ודעת.