עריכת הדף "צל" (פסקה)

==צל הקליפות==
אמרו בגמרא{{הערה|גיטין כו.}} "בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו". מאחר ו"צל" הוא "מקיף", לומדת מזה תורת החסידות שלקליפות יש רק מקיף אחד (ולא כבקדושה שהם שניים{{הערה|לקו"ת ברכה צ"ח ד' ואילך}}, שהם מקיף הקרוב ומקיף הרחוק).

ועניין "בבואה" זו{{הערה|לקו"ת תצא ל"ו ג', ד"ה וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה.}} ב[[עבודה]] הוא הרושם שמשאירות העבירות בנפש האדם. היינו, גם לאחר שעושה תשובה נכונה על מחשבותיו ומידותיו{{הערה|הנרמזים ב"גלחה את ראשה" – מותרי המוחין, ו"עשתה את צפרניה" – מותרי המידות.}} עדיין נשארת בו משיכה מסויימת לרע, והוא עניין עבירה גוררת עבירה{{הערה|אבות ד' ב'.}}.

ובלשון הקבלה "צל" זה הוא המקיף ד[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ולא המקיף ד[[יחידה שבנפש|יחידה]]. היינו, שמצד אחד הוא בתוקף גדול (כי בא מצד המידות ואינו "מעודן" ע"י השכל) אך מצד שני אינו עניין "עצמי" - שאינו '''יכול''' באופן אחר, אלא שאינו '''רוצה''' באופן אחר – ולכן אין בו מסירות נפש אמיתית (כבקדושה){{הערה|המשך תרס"ו עמ' רס"ז}}.