עריכת הדף "צוואה" (פסקה)

==צוואות רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]]
[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[צוואת הרבי]]}}
אודות הבעל שם טוב מקובל במסורת חב"ד שלא ציווה כלל קודם פטירתו. שלא כמשתמע משם הספר, הספר [[צוואת הריב"ש]] לא נכתב על ידי הבעל שם טוב עצמו וכדברי [[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|אגרת הקודש סימן כ"ה]]: "שבאמת אינה צוואתו [כלל], ולא ציוה כלל לפני פטירתו, רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוט בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו". עם זאת, ב{{ה|גניזה החרסונית}}{{הערה|התמים חוברת ו' עמוד כח.}} מופיעה צוואה מהבעל שם טוב. צוואה נוספת הקשורה אליו והתבארה אף על ידי רבותינו נשיאינו, היא הצוואה שקיבל מאביו רבי אליעזר קודם פטירתו: "בני! אל תירא מאף אחד ומשום דבר שבעולם רק מהקב"ה. אהוב כל יהודי בכל פנימיות לבבך ובלהט נשמתך, בלי הבדל, מי שיהיה ומה שיהיה"{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד א' עמוד 8.}}.

[[המגיד ממעזריטש]] כתב צוואה קצרה{{הערה|התמים עמוד 658. מגיד דבריו ליעקב (מהדורת תש"ע) עמוד תקעב. ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א' עמוד 215.}}.

ככל הידוע, [[אדמו"ר הזקן]] לא הותיר אחריו צוואה{{הערה|אגרות קודש של אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק חלק א' עמוד רלד.}}, וכן מאדמו"ר האמצעי.

[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית אודות המשך ההנהגה של צאצאיו אחריו, שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, כאשר בתוך שאר האחים יהיה למהרי"ל ולרבי מהר"ש מעמד מיוחד, שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש, אך לאחר שנכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו המהרי"ל, הרחיק הצמח צדק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו"ר המהר"ש.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועדים לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}.

כמו כן, הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] כתב נוסח זכרון דברים: "הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין"{{הערה|המכתב התפרסם בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}.

מאדמו"ר המהר"ש לא ידועה צוואה.

[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב צוואה ארוכה ומפורטת{{הערה|הצוואה הראשונה, וחלק מהצוואה השניה - נדפסו ב'חנוך לנער'. חלקים נוספים נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' עמוד תתקג-תתקח.}}, שנגעה לספריו, רכושו ונכסיו. את הצוואה מצאו במגירת שולחנו מייד לאחר פטירתו{{הערה|אשכבתא דרבי עמוד 100. וראו גם אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ב' עמוד קכח.}}.

הרבי עצמו כתב לאחר הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת תשמ"ח בשני מועדים שונים 2 צוואות, בעלי תוכן שונה, האחת עסקה בניהול מוסדות חב"ד והשניה עסקה ברכושו הפרטי. סביב קיום הצוואה התעורר פולמוס נרחב כאשר חלק מהמעורבים בנידון סירבו לציית ולהתייצב לפני הרבנים שנקבעו לעסוק ולהכריע בנושא.

===צוואות הרבניות===
[[הרבנית נחמה דינה]] הותירה אחריה צוואה, ולאחר פטירתה ב[[י' טבת]] [[תשל"א]], קראו את צוואתה בלילה שבין הפטירה ללוויה במעמד בני המשפחה, כשהרבי עצמו היה נוכח אף הוא בשעת ההקראה.