עריכת הדף "פרשיית הממזרים" (פסקה)

==תגובת חב"ד==
[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה. התערבות שאם הייתה מתרחשת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה זו מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו.

ללא ספק - אמר הרבי - ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי כוהן עם גרושה וכדומה.

הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל.

הרבי קרא לרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}. 

בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש. הרב לנדא הסביר, שכאשר לדיין הפוסק יש אינטרס אישי בפסק, פסק הדין אינו תקף. על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני אלו שאינם שומרים תורה ומצוות. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שכתב מכתב חריף, ו[[יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]] שהתבטא על פסק הרב גורן ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע".

בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ואת תנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אבן העזר]]
[[קטגוריה:שלימות התורה]]