עריכת הדף "פרעות תקצ"ד" (פסקה)

===הפרעות בצפת===
ב[[ח' סיון]] החלו הפרעות בצפת, בראשות מנהיג הדת המוסלמי מוחמד דמור ששילהב את תושבי הכפרים שסביבות לצפת, ועודד אותם לחמוס את היהודים, ולהשיב את הכסף ל'מאמינים האמיתיים'.

בתחילת המרד, ברחו רוב תושבי העיר אל מחוץ לעיר, חלקם התמקמו במערות בהרים שסביב לצפת, וחלקם בחורבות נטושות. קבוצה קטנה מקהילת הפרושים בעיר, ברחה לכפר עין זיתים ושהתה שם עד שוך הפרעות.

תושבים מעטים מצאו מחסה בבתי התושבים הנוצריים בעיר, וחלקם סיכנו את חייהם, והתחפשו למוסלמים כשהם מנסים לחלץ משפחות שהסתתרו בתוך העיר, ואנשים עריריים שלא הצליחו לברוח בכוחות עצמם.

ראש 'כולל החסידים' בעיר צפת הצליח להגיע אל הקאדי של העיר, ומסר לו את כל הכסף שהצטבר בקופת הכולל תוך בקשה להגן על היהודים שיתאספו בחצרו, אך הוא בגד בהבטחתו, ולאחר ארבעה ימים שהסתתרו אצלו מאות משפחות יהודיות - הוא גירש אותם חזרה אל החורבות והמערות מחוץ לעיר.

כל זמן הפרעות, הפורעים הערביים שברו וניתצו את כל הנקרה בדרכם, בזזו את כל חפצי הערך והכסף שהצליחו למצוא, חיללו את בתי הכנסת, קרעו את ספרי התורה ויצרו מהם חגורות שקים ומנעלים, וחיללו אף את הטליתות ורצועות התפילין.

מלבד עשרות האנשים שרצחו בימי הפרעות, טמאו הפורעים רבות מנשות העיר שהצליחו לתפוס, ועשו זאת דוקא בבתי הכנסת, על גווילים של ספרי תורה.

כאשר החליטו הפורעים 'לרחם' על היהודים הנמלטים ולהניח להם לברוח על נפשם, הם הפשיטו אותם מבגדיהם, ונתנו להם לנוס ללא אף בגד לכסות את עורם, ומבלי אף פרוסם [[לחם]] להשקיט את רעבונם.

לאחר שלושים ושלושה ימים רצופים של רציחות וחבלות והתפרעות משולחת רסן, ב[[י' תמוז]] הגיע צבאו של השליט המצרי להשתלט חזרה על העיר צפת, וציווה על כל הפורעים להחזיר את כספם הגזול של היהודים. על אף הציווי המפורש, הדבר לא נאכף, ורובו המוחלט של הרכוש הגזול נשאר בידי הפורעים.

בסיומה של חקירה קצרה שערך הצבא המצרי, נאסרו שלושה עשר אנשים מראשי הפורעים, והם נשלחו ל[[עכו]], שם נשפטו למוות והוצאו להורג.