עריכת הדף "נ" (פסקה)

==בזוהר הקדוש==

בזהר חדש{{הערה|דף מא, ב}} מובא:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנכי... א"י דכר. נ"כ נוקבא. ושפיר איהו, והכי קאמר, אני דכר ונוקבא כחדא, דהא נו"ן כפופה איהו נוקבא בכל אתר. אוף הכא אנכי כלא כחדא, אמאי נקט אנכי, ולא אני. אלא נ"כ תרי נוקבי אינון, ותנינן, כגוונא דשכינה לתתא, אוף הכי שכינה לעילא. וכלא אשתכח במלת אנכי, בחיבורא חדא. אנכי כללא דזכור, רזא דכל מהימנותא, נ"כ}}

כלומר, אותיות [[א]]' ו[[י]]' מורות על בחינת [[זעיר אנפין|המשפיע]] בחינת זכר, ואותיות נ' כ' מורות על [[השכינה]] הקדושה, שהיא גילוי בבחינת מקבל. ולמה אמר "אנכי" ולא "אני"? אלא מכיון שיש שני בחינות בשכינה הקדושה, יש שכינה למעלה ([[בינה]] או [[לאה]]) ויש שכינה לתתא ([[מלכות]], [[רחל]]) וכולם נרמזים במילה אנכי, כי כולם גילויים של הבורא יתברך שהוא יחיד ומיוחד, וזה סוד כל האמונה, נ' ברחל וכ' בלאה.