עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/תמונת אדמו"ר הזקן" (פסקה)

== הפולמוס על הציור ==
=== בשנת [[תרמ"ט]] ===
זמן קצר אחר פרסום הציור בשנת [[תרמ"ח]] פרסם בעיתון המליץ אחד שכינה את עצמו "אחד מחסידי חב"ד" ב[[כ"ט באלול]] [[תרמ"ט]] מכתב, שבו נטען שהציור המפורסם הוא מזויף, את דעתו הוא מסביר באיסור החמור של "לא תעשה לך כל פסל או תמונה", ואי אפשר רק בשביל רק המצווה "והיו עיניך רואות את מוריך" לפרוץ את גדר ההלכה, בהמשך המכתב הוא מתרעם גם על הרבנים שנתנו הסכמה לתמונה, {{ציטוטון|עליהם אתפלא הפלא ופלא, איך זה הסכימו לעקור את הנטוע ולהתיר את האסור ועומד, ונותנים בזה פתחון פה לליצני הדור לאמר כי המה עושים סחורה בעבירה?!.}}, בסופו של המכתב הוא אומר שאינו מאמין שאדמו"ר הזקן היה באמת מסכים שיציירו אותו כך.

בחודש [[תשרי]] [[תר"נ]] כתב לו רבי שמריהו שניאורסון מכתב תגובה, שיש לו מספיק ראיות לכך שזה ציור אמיתי ולא מזויף, וכן הוסיף שכבר פורסם שאין איסור בתמונה שוקעת ולכן התמונה מותרת, וטען שאותו "אחד מחסידי חב"ד" מנסה להשיג את גבולו. 

ב[[י"ד בחשוון]] [[תר"נ]] החזיר כותב המאמר מכתב תגובה, ובו תהה שאם אכן יש מעלה בראיית תמונות צדיקים, מדוע אין בנמצא תמונות של ה[[אריז"ל]], [[רבי חיים ויטאל]], [[הבעש"ט]] [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]] ושאר הצדיקים, ואם אדמו"ר הזקן היה חושב שיש מעלה בציור היה מצייר את עצמו זה מכבר. כמו"כ טען שהציור אינו אמיתי משום שנראה יפה מידי.

ב[[כ"ד בכסלו]] [[תר"נ]] פורסמה תגובתו של [[ישראל איסר פרח-זהב גולדבלום]], כי הוא מכיר את הצייר [[בוריס שץ]] והציור אכן אמיתי וצוייר בעת שאדמו"ר הזקן היה במאסר. בסיום מכתבו ביקש מחסידי חב"ד לקנות את הציור ו"להביא ברכה אל ביתם".

את הויכוח חתם כותב המאמר במכתב שכתב בחודש [[שבט]] [[תר"נ]] שבו הוא מביא הוכחה לדבריו מסיפור {{הערה|מתוך ממאמרו של ה' זיסקינד ראבינאוויץ הנדפס ב'האסיף' האחרון בשם "תולדות משפחת שניאורסאהן", וז"ל בהערתו בעמוד 167}} ש "תמונת ר' מנחם מענדיל זצ"ל נמצאה בידי רבים; אחד הפוטוגרפים [=צלמים!] התגנב בלאט לחדרו ויערוך את תמונתו למרות רצונו, כי רבני החסידים לא יחפצו להשאיר תמונותיהם לדור אחרון"

=== בשנת [[תרצ"ח]] ===
בעיתון היומי הארץ שיצא ביום ו' [[ד' בסיוון]] [[תרצ"ח]] (1938), התפרסם מאמר תחת הכותרת "לתולדות התמונה של ר' שניאור זלמן מלאדי" ותחתיה נטען ש"התמונה המקובלת אינה תמונתו". במאמר הובא עדותו של הצייר [[בוריס שץ]] מהשנה [[תרפ"ז]] ([[1927]]), שמספר שהוא היה מבאי ביתו של רבי שמריהו שניאורסון בעת שהיה בורשה, וסיפר שרבי שמריהו שניאורסון באותו העת ירד מנכסיו, ובשביל לעזור לו הוא צייר בשבילו את רבי שניאור זלמן מליאדי, אומנם הוא לא ידע כיצד נראה אדמו"ר הזקן, ולכן זייף את הציור, ובשביל שהיא תהיה דומה לאדמו"ר הזקן הוא צייר אותה דומה לרבי שמריהו שניאורסון שהיה דומה לאדמו"ר הזקן, וכך נכתב:

"בכל תפוצות ישראל מצויה תמונת האדמו"ר רש"ז מלאדי, הנדפסת בזה. היא ידועה בפורטרטים הנדפסים בדפוס-אבן לשם תלייתם על הקירות, וכן בהעתקים שבספרים. בתמונה מתואר איש יהודי עבדקן "רן פס", שפניו מביעים מרץ ורוחניות, זקנו מסולסל וכומתא מכסה לראשו. תמונה זו נחשבת בחוגי החסידים והחוקרים לאמיתית, כפורטריט שצויר או שנרשם על פי קלסתר פניו ממש של הרב בהיותו אסור בפטרבורג.

"אכן באמת אין זו תמונת הרב כלל - לפי העדות הבאה. בשנת 1927 (=[[תרפ"ז]]) העיד הפרופ' ב. שץ בפני החתומים-מטה, כי בהיותו תלמיד בית הספר לציור ב[[ווארשה]], בערך בשנות 1887-1888 [תרמ"ז-ח], היה יוצא ונכנס לבית אחד מנכבדי הרב, ר' שמריה שניאורסון, שירד מנכסיו ונשבר מטה לחמו. ב. שץ, שידע את מלאכת הרשום, הציע לפני אותו ר' שמריהו שניאורסון, מתוך ידידות ורצון לעזור לו במצוקתו, שיצייר למענו את תמונת הרב מלאדי. באין מקור לתמונה ומכיון שהיו אומרים, כי קלסתר פניו של ר' שמריהו הנ"ל דומה לפני הרש"ז, צייר ב. שץ את התמונה לפי התיאור של הר' שמריהו שניאורסון.".

בהמשך נאמר שבשביל להוכיח זאת גם, הם פנו למוזיאון שבו היה האוסף של הגראף טישקביץ{{הערה|שע"פ דבריו של רבי שמריהו שניאורסון, בוריס שץ צייר את אדמו"ר הזקן ע"פ הציור שהיה אצל אותו גרף}} ושאלו האם היה לגרף ציור הדומה לציור של המפורסם של אדמו"ר הזקן, ותגובתם של המוזיאון היה שאין כזה ציור דומה, הם פנו לכמה אנשים שהחזיקו באוסף שלו אולם אף אחד לא היה ציור הדומה לציור המפורסם של אדמו"ר הזקן.

לגבי כך שהיו כמה זקנים שאמרו שהציור באמת דומה לאדמו"ר הזקן, הגיב כותב המאמר שעברו מאז 75 שנה, וככול הנראה זכרונם נשכח מעט והם לא זוכרים כיצד נראה אדמו"ר הזקן.

פרופסור יהודה פריד הגיב למאמר זה וכתב שיש לו עדות מנשיא הקהילה היהודית [[יצחק אייזיק אסתרין]] מבאברויסק, שהוא ראה את הציור של אדמו"ר הזקן אצל הגרף טישקביץ. רבי [[חיים ליברמן]] מזכירו של [[אדמו"ר הריי"ת]] הגיב ואמר שאם הציור הזה הוא של רבי שמריהו שניאורסון, הרי היו אמורים לזהות שזה הוא.כמה וכמה מומחים שבדקו את התמונה אמרו שאין הגיוני שבוריס שץ יצייר כזה ציור כשהוא היה בן עשרים בלבד.

[[אדמו"ר הריי"צ]] פירט חמישה ראיות לכך שהציור הזה הינו באמת ציורו של אדמו"ר הזקן<ref>בעיתון "התמים" של חודש [[כסלו]] [[תרצ"ט]]</ref>:

1) עדות של שני חסידים זקנים מ[[בברויסק]] שהכירו את [[אדמו"ר הזקן]] וזיהו את הציור כתמונתו.

2) [[אדמו"ר המהר"ש]] ראה את התמונה הזו עוד בשנת [[תרט"ו]], ב[[פטרבורג]].

3) [[הרבנית רבקה]], אשת אדמו"ר מהר"ש, ראתה את התמונה המקורית ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרכ"ב]], כאשר הביאוה תמורת ערבון למשך שבועיים אל [[אדמו"ר הצמח-צדק]]. ובשנת [[תרנ"ו]] סיפרה: {{ציטוטון|כשיצאה תמונתו של [[אדמו"ר הזקן]] לאור, כשראיתי את התמונה הכרתי היטב, אשר היא העתק מאותה התמונה אשר ראיתי אז}}. 

4) עדות של חסיד שבשנת [[תרכ"ב]] שמע את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] בזו הלשון: {{ציטוטון|הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים}}. אותו חסיד גם העיד שכעבור כמה שנים [[תרכ"ד]]-[[תרכ"ה]], כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את [[אדמו"ר הזקן]] בזמן שישב בבית האסורים".

5) אימרתו של אדמו"ר הצמח-צדק: {{ציטוטון|אז איך קוק אויף דעם פעטער ר' חיים אברהם זע'ה איך דעם זיידין, זיין קלסתר פנים איז ווי דעם זיידינס}} [=כאשר אני מסתכל על הדוד [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|רח"א]] רואה אני את הסבא, קלסתר פניו הוא כשל הסבא], וכן מקובל אצל "זקני החסידים","אשר הרב הר' חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן, היה קלסתר פניו ומבנה גוו כמו קלסתר פני קדש ומבנה גוו של אדמו"ר הזקן", כביסוס לעדותם של חסידים שהכירו את ר' חיים אברהם שהתמונה היתה דומה לו ("רק שבחוטמו של הרח"א לא היה בו שרטת").


במכתב אחר כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|אגרות קודש,  כרך יג ע' רנג-ד}}, שהוא אינו נוטה להאמין שזה לא הציור, ומשום שרבי שמריהו שניאורסון הוא איש נאמן והוא לא יעשה כך, אולם הוא לא שלל את האפשרות שהתמונה מזויפת.