עריכת הדף "מעמד הברכות והקללות" (פסקה)

==כתיבת התורה==
חלק מהציווי היה לכתוב על האבנים "אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" באופן של "בַּאֵר הֵיטֵב", דהיינו "בשבעים לשון".

וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות. 

ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, ייתכן שהאבנים היו גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים.

אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה.

בתורה נאמר שצריך לסוד את האבנים בסיד, ולכתוב את התורה, ונחלקו ה[[תנאים]]{{הערה|[[מסכת סוטה]] לה, ב.}}, מתי הם סדו:
{{ציטוט|תוכן=רבי יהודה אומר: הם כתבו את התורה על גבי אבנים ואחר כך סדו אותן בסיד.
:אמר לו רבי שמעון: לדבריך, היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה?
::אמר לו: בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא, ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה, ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת, שהיה להן ללמד ולא למדו;
ר' שמעון אומר: על גבי סיד כתבוה, וכתבו להן למטה: למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו', הא למדת, שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן.}}