עריכת הדף "מכת ברד" (פסקה)

==אופן הפסקת "מכת ברד"==
הפסוק מתאר את אופן הפסקת "מכת ברד" במילים "ומטר לא נתך ארצה".
[[רש"י]] מציין שני פירושים להסביר את העניין של הפסקת הגשם במכת הברד. הראשון מציין שהגשם "לא הגיע", כלומר שהגשם שהחל לרדת לא הגיע לארץ אלא נשאר תלוי בשמים. פירוש השני שהגשם "לא הוצק לארץ", כלומר שהגשם, לא נשאר במצב של נוזל (ובמליא לא ירד לארץ בכלל, אלא השתנה לכדי משהו שלא יוכל ליפול ולהפוך למכת ברד){{הערה|הקושי בפירוש הראשון, שהוא הסיבה שבגללה רש"י מביא גם את הפירוש השני, הוא שהקדוש ברוך הוא לא עושה ניסים "למגנא" (ללא שום צורך) – ואם כן, מהו הצורך שהקב"ה יעשה נס שבו הגשם יישאר תלוי באוויר זמן רב כל כך. לכן, רש"י מביא את הפירוש השני – שהגשם שונה והפך למצב שלא אפשר לו לרדת לארץ, שינוי "קטן" יותר, שבו הגשם לא נוזל כלל.}}.

בהבנת המשמעות של שני הפירושים, יש כאן הבדל בהבנת עוצמת הנס: בפירוש הראשון, ה"נס" אינו משנה את מציאות הגשם אלא רק את מיקומו – הוא נשאר בשמים מבלי להגיע לארץ. גם, נאמר בגמרא "גמירי משמים מיהב יהיב משקל לא שקלי", כלומר, יש לנו כלל שמן השמים נותנים אך לא לוקחים בחזרה. יוצא גם שהנס שהמטר נשאר במקומו הוא נס קטן יותר{{הערה|ראה בהשיחה שקו"ט אודות ענין זה.}}. 

לפי פירוש השני, ה"נס" היה נס יותר גדול, שכולל שינוי במציאות הגשם עצמו – הוא לא נשאר באוויר אלא פשוט "לא ירד". 

[[הרבי]] מסביר שבעצם שני הפירושים של רש"י משקפים גישות שונות לעקרונות התשובה של פרעה. כי בנוגע לבני ישראל, ברור שהתשובה מבטלת את העבירה מעיקרה - למפרע, כי בני ישראל הם טובים בעצם. לעומת זאת, כאשר מדובר ב(פרעה) בני נח לפני מתן תורה, התשובה אינה עוקרת את העבירה מעיקרה אלא היא מונעת את ביצוע העונש או את הופעתו. 

לפירוש הראשון, יש להשאיר את העבירה כמציאות, אלא שהפועל שלה לא מתממש, ואילו לפירוש השני, העבירה בעצם מתבטלת כאילו לא היתה, כך שהגשם לא רק שלא ירד, אלא כל מציאותו של העונש כאילו לא הייתה{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו ע' 46.}}.
{{עשרת המכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עשרת המכות]]