עריכת הדף "מגדל בבל" (פסקה)

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות נתבאר מהו החטא המהותי של דור הפלגה, "ונעשה לנו שם", והקשר לעונש שבא בעקבותיו, שה' בלל את שפתם. על המלים "ויהי בנסעם מקדם" אומר המדרש{{הערה|בראשית רבה לח, ז.}}: "הסיעו עצמם מקדמונו של עולם". כלומר, בניית המגדל הייתה בכוונה להתנתק מהקב"ה{{הערה|כמבואר בזהר חלק א' פרשת נח דף עד-עה.}}. 

מצד אחד לאנשי דור הפלגה היה ברור שיש בורא לעולם ושכל שפע החיים בא ממנו. הם ידעו שהתכחשות לקב"ה פירושה המעשי הוא - התנתקות ממקור החיים. אך הם לא רצו להשתעבד לו ולהתבטל לרצונו, וחיפשו תחבולה שתאפשר להם לקבל השפעה אלוקית מפנימיות השפע שמשפיע ה' בעולם, מ[[שם הוי']] ולא מ[[בחינת אחוריים]] של [[שם אלוקים]] כשאר החוטאים, וזאת, בלי הצורך לעשות את רצון ה'.

כאן עמדה לפניהם בעיה קשה. עולם הזה, המכונה [[עולם התיקון]], מבוסס על העיקרון שאין אור ה' שורה אלא במקום שיש בו [[ביטול]]. מקור החיים נובע מ[[שם הוי']], והכלי להשראתו הוא [[ביטול]] מוחלט לה' ולרצונו.

לעקיפת בעיה יסודית זו חשבו אנשי דור הפלגה להשתמש בסוד האחדות. הם ידעו, כי הכוח המרכזי של [[עולם התיקון]] הוא האחדות וההתכללות ההדדית. שם ה' שורה בשבע ה[[מידות]] דווקא משום שיש בהן אחדות והן כלולות אלה מאלה. אלא שבעולם הקדושה, האחדות הזאת היא תוצאה של ההתבטלות לקב"ה. הואיל והכול בטלים לגמרי לקב"ה, על כן הם מתאחדים זה עם זה, ועל ידי כך מקבלים את ברכת ה'.

מה עשו בוני המגדל? הם ביקשו לנתק את האחדות מן ה[[ביטול]] לקב"ה. הם ביקשו ליצור ביניהם אחדות שלמה ואמיתית - אך לא על בסיס ההתבטלות. בדרך זו חשבו 'לאלץ' את ה' להרעיף חיים ושפע גם עליהם מפנימיות השפע של [[שם הוי']]. זה מה שאמרו: "נעשה לנו שם" - נעשה לנו דרך משלנו לקבל את השראת שם ה'{{הערה|לקוטי תורה לרבי חיים וויטאל סוף פרשת נח.}}.

אך איך אפשר להשיג אחדות כאשר אין התבטלות? את הכוח לכך חשבו האנשים לקבל מן ה"שפה אחת", שפת הקודש שבה דיברו הכול. [[לשון הקודש]], שבה ברא הקב"ה את העולם, אוצרת בקירבה כוחות רוחניים של אחדות ("שפה אחת") והתכללות, ובכוחה חשבו להשכין גם בקירבם את האחדות. ואז החלו לבנות את העיר והמגדל, שישמשו מרכז מאחד לכל האנושות, שעל ידו תבוא אליהם הברכה העליונה.

ראה הקב"ה את מזימתם וחשש שמא אכן יצליחו לשמור על אחדות, ובדרך זו יוכלו להפנות חיות אלוקית פנימית למקום שאינו ראוי. ולכן הוא פגע בשורש האחדות - ב"שפה אחת". כאשר בלל את שפתם ונטל מהם את לשון הקודש, שוב לא יכלו להגיע לאחדות אמיתית ונפוצו על פני כל הארץ{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/2/11b.htm ד"ה ויאמר ה' הן עם אחד. תורה אור פרשת נח].}}.