עריכת הדף "י"ג מדות הרחמים" (פסקה)

==שני שמות הוי"ה==
כהקדמה לי"ג המדות מופיע בפסוק שני שני שמות [[הוי"ה]], וביניהם יש הפסק טעם, כמו שנאמר בזוהר כי [[פסיק טעמא בגווייהו]]. ומבואר החילוק בין שני השמות, ששם הראשון הוא שם [[הוי"ה דלעילא]], שם הוי"ה באור אין סוף שלפני ה[[צמצום]], ושם הוי"ה השני הוא שם הוי"ה שבאור ה[[קו]]. וענין "פסיק טעמא בגווייהו" הוא הפסק הצמצום בין [[אור אין סוף]] לאור הקו.

שם הוי"ה הראשון הוא בחינת גילוי אור עליון שלמעלה מההשתלשלות, והוא בחינת רצון העליון, וזהו ענין שמו הגדול, "יהא שמיה רבא מברך וכו'". ושם הוי"ה השני הוא בחינת שם הוי"ה שבהשתלשלות, שאות יו"ד היא חכמה, ואות ה"א [[בינה]] וכו'. ובשם זה שייך פגימה כמו שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה, שאם פגמתי באות יו"ד וכו'.שם זה יאיר לעתיד לבוא, שיהיה גילוי ממקום עליון יותר, ונרמז בפסוק "והיה הוי' לי לאלקים", ששם הוי' המאיר עתה על ידי התורה, יחשב לעתיד - רק כ[[שם אלוקים]] לעומת שם הוי' - שיאיר לעתיד לבוא.

וזהו "אור הוי'" האור שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]] המאיר לתוך שם הוי'.

עוד מבואר, ששם הוי"ה הראשון הוא בחינת תיקוני הראש, כמו הציץ שהוא בחינת [[רעוא דכל רעוין]], ושם הוי"ה השני הוא בחינת פאות הראש.

השם השני הוא [[שם הוי']] המאיר בזמן הזה שנמשך ונתגלה בעולם על ידי [[מתן תורה]], שאז האיר שם הוי', והיה זה גילוי גדול באין ערוך לעומת ההמשכה האלקית שהייתה בזמן ה[[אבות]] - לפני מתן תורה. כי בזמן [[האבות]] האיר רק שם שד-י, וכמו שכתוב: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי" לא נודעתי להם".

שם שד-י הוא אור מצומצם ומוגבל, וכפירוש חז"ל, "שד-י" - שאמר לעולמו די, כלומר, שמגבלות ה[[נברא|נבראים]] בעולם באים משם שד-י, שהוא למטה לגמרי משם הוי" הבלי-גבול שהתחיל להאיר מזמן מתן תורה ואילך{{הערה|[[תורה אור]] נ. ג', [[אור התורה]] שם, [[ספר הערכים]] בערכו ובהמצוין שם}}.