עריכת הדף "חיים מרדכי אייזיק חדקוב" (פסקה)

==מנהל אגודת חסידי חב"ד==
הרב חדקוב ורעייתו נחלצו מאירופה הבוערת בימי ה[[שואה]], כי [[אדמו"ר הריי"צ]] צירפם לנסיעתו ל[[ארצות הברית]] ב[[חודש אדר ב']] [[ת"ש]]. עד היום לא ידוע מה הסיבות בגינן צורף הרב חדקוב לנסיעת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20. [[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280}}.

ב[[ארצות הברית]], התמנה על ידי [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - [[הרבי]]. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חדקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואת כל תפקידיו ביצע נאמנה על פי הוראות והדרכות הרבי{{הערה|ראיון עם הרב חדקוב, דער אלגמיינער זשורנאל, 15 ביולי 1977 עמוד 20.[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 280 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב.ילקוט סיפורים רימלר עמוד 119}}.

===התייסדות בית רבקה===
בשנת תש"ב הציע הרב חדקוב לאדמו"ר הריי"צ להקים שכונה יהודית בשדרת איסטערן פארקווי. ובמקביל לשכונה גם להקים בית ספר לנערות וגני ילדים. ונענה בחיוב על יוזמה אחת - להקים בית ספר לנערות. וכך החלה התייסדות מוסדות בית רבקה בארצות הברית, כאשר ההקמה נוהלה בראשות אדמו"ר הריי"צ והרבי, ואת הניהול בפועל ביצע הרב חדקוב. ולאחר התייסדות בית רבקה בארצות הברית, אדמו"ר הריי"צ והרבי באמצעות הרב חדקוב ואחרים, דאגו להקים מוסדות בית רבקה ברחבי העולם{{הערה|הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית, ניו יורק תשמ"ח 1988. פרק נח-התייסדות בית רבקה. משפחת חדקוב, עטרת זקנים תשס"א, פרק ה'-התייסדות בית רבקה}}.

===הרבי על הקו===
בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] מסופר כי היו מקרים בהם הרב חדקוב היה מטלפן לחסידים ולפתע היה נשמע קולו של הרבי, מה שנחשב לנדיר וחריג משום שהרבי מיעט לשוחח ב[[טלפון]]. 
הרבי בדרך כלל דיבר בשקט והרב חודקוב היה חוזר מילה מילה את דברי הרבי {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמוד 284}}

===הוראות [[הרבי]] ל[[אה"ק]]===

זכות גדולה נפלה בחלקו של הרב חדקוב - צינור הקשר התמידי בין הרבי וראשי חב"ד בארץ הקודש: ר' [[אפרים וולף]] ור' [[שלמה מיידנצ'יק]]. במשך שנים רבות, נהג לטלפן אליהם בתדירות גבוהה במיוחד ולהעביר מהרבי הוראות פרטניות, ציבוריות וגם ספציפיות. בספר [[סיפורים מחדר הרבי]] תיאור של ר' [[אפרים וולף]] על ההוראות שקיבל מהרב חודקוב בשם הרבי: "יצא לי לשוחח עמו שעות כשהיה מעביר אלי במשך שנים הוראות שונות מהרבי".

ההוראות של [[הרבי]], עסקו במוסדות חינוך וחסד, הפצה, מבצעים ונושאים מגוונים ורבים{{הערה|מבוא ל[[ימי תמימים]] חלק ראשון. [[הקטר של הרבי]] עמוד 58}}. אמנם, מדובר בהעברת הוראות, ולא ניהול מוסדות כפי שביצע בקרב שלוחים חשובים בארצות הברית{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 286 ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}.

===הדרכת השלוחים והמחנכים===
בשנים המוקדמות, היו מקרים בהם הרבי הורה לרב חדקוב לברר אצל אברכים אם הם מעוניינים בשליחות בכלל ולמקומות ספציפיים בפרט. בתחילה אנ"ש חשבו כי אלו יוזמות אישיות ועם הזמן כולם ידעו כי בירורים מסוג זה הם פרי יוזמת והוראת הרבי.

שלוחים ואנשי חינוך זכו להדרכות ניהוליות וחינוכיות מהרב חדקוב, אם בשיחות טלפון ואם בשיחות אישיות בעת ביקורים בבית חיינו. היה ברור לכולם שהבסיס לדברי הרב חדקוב הם דברי הרבי איליו בנושאים אלו {{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}. הרב חודקוב עסק בהכוונה השלוחים בעיקר בארצות הברית כיצד לנהל ולפתח את המוסדות. השלוחים הרב לייבל אלבסקי והרב [[שמעון לזרוב]] מארצות הברית, וגם הרב [[נחמן סודק]], סיפרו בהרחבה על הדרכות שקיבלו מהרב חודקוב בתחומי יישום הוראות הרבי, ניהול ופיתוח{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמוד 286-290}}
 
הרב [[יחיאל מלוב]] מפקח רשת אוהלי יוסף יצחק, סיפר בראיון ל[[בית משיח]] על שיחות הרב חודקוב:
"מידי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חודקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חודקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה ל[[ארץ ישראל]] הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בענינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו {{הערה|[[בית משיח]] 1163 מוסף פסח - וקרבנו המקום לעבודתו}}". 

ב[[בית משיח]] פורסמה רשימת הדרכות מפורטת שקיבל הרב מלוב מהרב חדקוב {{הערה|[[בית משיח]] 801 עמודים 24-29}}. 

הרב יחיאל מלוב אף פירסם הדרכות שקיבל ממזכירות הרבי: קובץ הוראות שהגיעו בשנים האחרונות ממזכירות [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]. ובפתח דבר מבהיר כי מדובר בהוראות שהגיעו באמצעות הרב חדקוב: "זכות גדולה נפלה בחלקינו, מנהלי ומורי רשת בתי ספר חב"ד לקבל מידי פעם בפעם ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א באמצעות הרב חדקוב שפע של הנחיות, הצעות ורעיונות בחינוך ובהדרכה ובעיצוב תוכניות לימודים" ואת כל אלו קיבל בטלפון, בכתב ובשיחות כאשר הגיעו לבית חיינו. ואת כולן ליקט הרב מלוב לחוברת ובה הדרכות הרב חדקוב לפי נושאים.
 
ההדרכות ושיחות הרב חדקוב, כונסו גם לספר החינוך והמחנך. את מלאכת האיסוף ביצע הרב חייים מאיר דיין מחנך תושב כפר חב"ד, שזכה לקבל הדרכות רבות מהרב חדקוב, ואת שלב העריכה ביצע הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].

===ועד המוסיפין===
הרב חודקוב היה ממנהלי '[[ועד המוסיפין]]' - ועד שהוקם על ידי [[הרבי]] ב[[קיץ]] [[תשמ"ח]] במטרה שכל אחד ואחד יוסיף במצוות ובמעשים טובים. למטרה זו הוקם ועד עולמי שריכז את הפעילות בנושא. החברים בוועד היו הרב חדקוב והרב [[ניסן מינדל]]. כמו כן הוקמו ועדים מקומיים בכל מוסד חב"די או\ו ריכוז חב"די בעולם. 
עם תחילת הפעילות של ועד המוסיפין, הרב חדקוב החל לנהל את הנושא, ולצידו עבד בנו הרב [[שלום ישראל חדקוב]] אשר ניהל את הצד הטכני. וראשי הועדים בכל מקום שלחו דו"חות ועדכונים לועד הכללי בראשות הרב חדקוב והרב מינדל, והם היו מעבירים הכל באופן מסודר לרבי. 
כשנה לאחר תחילת העבודה, הועד המרכזי הפסיק לפעול. וכעבור שנתיים - בחודש מנחם אב תש"נ, כתב הרב חדקוב סקירה על פעילות הועד המרכזי של ועד המוסיפין, והוסיף על הפסקת הפעילות ושאל אם עליהם להמשיך ולנהל את ועד המוסיפין. והרבי השיב: "מעלין בקודש. להזדרז ולהתאמץ בהשתתפות במבצע הגדול והקדוש".
בעקבות המענה המיוחד, הרב חודקוב פנה אל הרב מינדל והבהיר לו כי שניהם שבים לנהל את ועד המוסיפין{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] עמודים: 289-290}}

===אופי והנהגה===
לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך {מקור}. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חדקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חדקוב היה אחראי על סדר ה'[[יחידות]]' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב}}..

הרב חדקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמה חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)]] אשכנזי}}.

===ספר השנה===
ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון [[האח]] שיצא לאור על ידי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה{{הערה|[[קובץ ליובאוויטש]] ניסן תשט"ו, עמודים 30-31. [[שניאור זלמן ברגר]], [[האח]] מבוא למהדורה מחודשת תשע"ב}}. 

מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית.
במבוא למהדורה שניה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח":
"שונה הוא "האח" משאר העתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם {{הערה|הרב חדקוב, מבוא לספר השנה מהדורת תש"ב, ניו יורק}}.

===אמונה שלימה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|ברבי מלך המשיח]]=== 

בחורף [[תשנ"ג]] היה משתתף מידי ליל שבת בתפילה במנין הרבי ובסיומה יוצא יחד עם שאר המזכירים אל המרפסת מאחורי הרבי כשהוא בולט מבין המזכירים גופא בשירה וריקוד של "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" לפי קצב הניגון ועידודו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמא ביומן [[בית משיח]] 770 גליון 23}}. כך היה לעיתים נדירות גם במהלך השבוע כמו ב[[חג הפורים]]{{הערה|בוידאו מהתפילה עם הרבי באותו יום ניתן לראותו מצטרף לשירת ה"יחי בהתלהבות}}.

עד לרגע האחרון של חייו שמר הוא על צלילות דעתו המפורסמת. שלושה ימים טרם פטירתו הוא חתם על משכורות חברי ה[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]] והעובדים תחתיו, ולא השאיר דבר אחד שלא סיימו. כך גם כחודש לפני פטירתו היה המסדר קידושין בחתונת נכדתו.

נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], [[סיפורים מחדר הרבי]] ו[[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)]], פרקים על הרחמ"א חדקוב, מענדי קורטס, מוסף הרב חדקוב}}.

===תיעוד תולדותיו ופועלו===
*[[סיפורים מחדר הרבי]], הרב [[מנחם זיגלבוים]]. פרק הרב חודקוב כולל עשרות עמודים ובהם תולדות הרב חודקוב בשילוב סיפורים מוכרים וידועים עם גילויים וחשיפות - פועלו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד, סיפורים על הרבי כפי שסיפר הרב חודקוב.
*[[ימי תמימים]]. הרב [[זושא וולף]]. בספר נחשפו אלפי תיעודים על גבי אלפי עמודים, הוראות מהרבי, שהעביר הרב חודקוב לחב"ד בארץ הקודש, דרך הרב [[אפרים וולף]].
*[[אוצר החסידים (ספר)]], הרב [[יוסף אשכנזי]] חלק ארה"ב. פרק הרב חודקוב ובו עשרות עמודים. תיעוד פועלו ותיאור תפקידיו כמזכיר ומנהל ארגוני חב"ד ובהם סיפורים בפרסום ראשון אודות הקשר של הרב חדקוב עם ענייני הישוב כפר חב"ד והרב מרדכי שמואל אשכנזי.
*אתר אנ"ש. מערכת האתר לפי מידע שהתקבל מצאצאי הרב חודקוב. מאמר לרגל יום הפטירה ג אייר תשפ"א. מאמר מפורט כולל תמונות ומסמכים נדירים, אודות הרב חודקוב.
*המזכיר חלק א', תולדות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] [[לוי גרונר]] - סיפורים לא ידועים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
*[[בכל ביתי נאמן הוא]]- תולדות הרב [[זלמן גורארי]]- סיפורים אודות הרב חודקוב פזורים לרוב בכל חלקי הספר.
*[[הקטר של הרבי]] - תולדות ר' שלמה מיידנצ'יק יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] - מסופר על עשרות שעות שיחות בין הרב חודקוב לר' שלמה מיידנצ'יק.
*תשורות לחתונות משפחות חודקוב וקרעמער - סיפורים מענות ומסמכים הקשורים לרב חודקוב - רובם בפרסום ראשון.
*משפחת חדקוב, הוציאה לאור בשנת תשס"א את החוברת ''''עטרת זקנים'''' ובה חשיפות ותגליות מארכיון הרב [[שלום ישראל חדקוב]], אשר לו ארכיון חב"די עשיר במיוחד. בחוברת נחשפים מסמכים ותיאורים מיוחדים אודות הקשר בין הרב חדקוב ואדמו"ר הריי"צ והרבי בשנות הצ לצד חשיפת יומן המתעד את הניצנים הראשוניים להתפתחות מוסדות חב"דיים לבנות ונערות – בית רבקה. ופרקים נוספים אף הם חושפים רשימות ויומנים אישיים של הרב חדקוב.
*כפר חב"ד 1504 אייר תשע"ג, תולדותיו ופעילותו מתוך ראיון שהעניק לנכדיו
*התקשרות, ניצוצי רבי,[[מרדכי מנשה לאופר]] גיליון 977.  התייחסויות מופלאות של הרב חודוקוב לדברי הרבי ולהוראותיו.
*[[מיכאל אהרן זליגסון]] סופר והיסטוריון חב"די, פירסם בשנת תשס"ח באתר '''קראון הייטס אינפו''', '''ביוגרפיה מפורטת''' לפי נושאים מאז ילדות הרב חדקוב, העשיה  ציבורית בריגה, תפקידיו בארגוני המפתח החב"דיים, ראש המזכירות וגם תובנות ואנקדוטות אודות פעילותו הנוספת לטובת תלמידיו לשעבר ותיאורים מפורטים על סגנון עבודתו התיבורית ואופיו הייחודי: [https://crownheights.info/general/11775/3-iyar-yohrtzeit-of-rabbi-hodakov-obm/ הרב חדקוב ביוגרפיה מפורטת הרב זליגסון].
*מוסף [[שבועון כפר חב"ד]] [[י"א ניסן]] תשפ"ג, [[מענדי קורטס]] - מתוך ספר העומד לצאת לאור{{הערה|[https://col.org.il/news/144878 "הגיליון, שעתיד להפוך לספר"]}}. עשרות עמודים ובהם שלושה פרקי ביוגרפיה לאורך תחנות חייו בריגה ובניו יורק ותיעוד לפי נושאים: בכוח המשלח - שותף משמעותי ומרכזי בהקמת מפעל השלוחים, שותף נדיר במהפכה - ביסוס חסידות חב"ד בחצי הכדור התחתון, יד ביד עם הרביים - צלע מרכזית של פעילות חב"ד באירופה (בשנות הצ') ועוד.
*'''ספרי תולדות הרב חדקוב'''. בשנת תשס"ח פורסם באתר [[שטורעם]] כי יצא ספר חדש לתולדות הרב חדקוב. אך פרטי הספר לא זמינים בספריות או ברשת האינטרנט. ובפרסום הנלווה למוסף "הרב חדקוב" צויין באיזכור קצר כי "המוסף יהפוך לספר". ולא הוסבר אם מחבר המוסף מספק הצצה לספר, או הנכדים המתראיינים למוסף הם מחברי הספר.